ד"ר טנא חושף בכתבה לYnet.
פורסם לראשונה 
בתוך שגרת היומיום בין המרפאה לחדר הניתוח, נתקלים הצוותים הרפואיים בחולים אמיצים, מעוררי השראה, סקרנים, דעתנים. שמונה רופאים חולקים את הסיפורים על החולים שמהם למדו על נחישות, על כוחה של אהבה, על הקשבה וגם על הרגע שבו צריך לדעת להרפות
האדם בתוך המחלה
ד"ר אורן טנא, מנהל המרפאה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי איכילוב: "ממטופל אחד, נקרא לו דני, למדתי שיעור על החיים. מגיל צעיר הוא חולה בסכיזופרניה שעמידה לתרופות, ושנים ארוכות בילה באשפוז. תרופה חדשה שניתנה לו הצליחה במעט לדכא את סימני המחלה אבל הפסיכוזה ממשיכה. בכל רגע נתון הוא משוכנע שמצלמים אותו ועוקבים אחריו. הוא רדוף מקולות שלא קיימים, כשחלקם מעליבים ופוגעים בו. אליי הוא מגיע פעם בחודש ומספר: 'אני יודע שאתה לא מאמין לי אבל אני לא מדמיין שום דבר. הכול אמיתי. ובכל זאת אני אוהב אותך'.
"בשנים האחרונות הוא גר בהוסטל למתמודדי נפש, ובסופי שבוע נוסע לצפון הרחוק לטפל בהוריו הקשישים. הוא קונה להם אוכל, מנקה ומבשל ובעיקר מרגיש אוהב ואהוב. במקביל להזיות הקשות שלו דני מצליח ליצור חיים מקבילים ומשמעותיים, של נתינה וראיית האחר. וזה השיעור הגדול שלמדתי: שהמחלה לא מוחקת את הבן אדם שאתה, ומה יותר חשוב מזה?"
