עבור לתוכן
כל המאמרים

השמנה בצל המלחמה: האם אנחנו אוכלים יותר כפיצוי?

ד"ר טנא מתראיין ב"משחקי בריאות" בYnet

פורסם לראשונה

בתקופת מלחמה הלחץ הנפשי והדאגות לביטחון האישי והלאומי עלולים להיות מכריעים. אובדן השליטה והביטחון רק מגביר את תחושת הדאגה והפחד, מה שמוביל רבים לחפש נחמה, נחמה באוכל.

השלכות המלחמה חורגות מתחום הלחץ הפסיכולוגי, בתקופות כאלה אנחנו נחשפים לטראומות רגשיות ופיזיות שעלולות להוביל להשפעות ארוכות טווח על הבריאות שלנו. הרמות הגבוהות של המתח שאנחנו חווים עלולות לשבש את מערכות ההורמונים של הגוף וכתוצאה מכך לגרום לשינויים ברמת הקורטיזול, הידוע בכינויו הורמון הלחץ שמוביל להגברת החשק לאכול ובעיקר מזון מעובד ולא בריא.

ד"ר אורן טנא מנהל המכון הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל מכון מנטליקס, ופרופ' אולגה רז תזונאית קלינית ומרצה בכירה באוניברסיטת אריאל, מתארחים אצלנו, כדי לשפוך אור על הנושא.

הם מסבירים: "בגלל שמערכת העצבים מאוד משפיעה על היכולת שלנו לאכול אם אנחנו מתייחסים למערכת הסימפטטית לעומת הפרה-סימפטטית, אז אחד מכין אותנו למנוסה או למלחמה וחלק אחר שמרגיע אותנו. כשהחלק של החרדה מאוד פועל ומאוד חזק, שמלחיץ אותנו, הסימפטטית, אז הפה שלנו מתייבש ואנחנו דווקא לא יכולים לרוב לאכול".

"חשוב להבין שהעצות של איך להתמודד עם אכילת יתר הן חשובות אבל חשוב גם שנסתכל הרבה פעמים על האכילה כעל סימן לדברים שמתחוללים בנפש. בנוסף, חשוב להבין שלעיתים גם במצבים כאלה אנשים לא שותים מספיק, הרבה פעמים אנחנו רוצים לשתות ואנחנו בעצם מקבלים את זה כי אנחנו כאילו שאנחנו רוצים לאכול".

דברו איתנו בוואטסאפ

תפריט נגישות