עבור לתוכן
כל המאמרים

אקסטזי ופטריות כטיפול פסיכיאטרי?

ראיון בYnet עם ד"ר אופיר ליבנה על החלטת משרד הבריאות האוסטרלי לאשר רישום אקסטזי ופסילוסיבין

פורסם לראשונה ב-Ynet

בצעד פורץ דרך אך מעורר מחלוקת, התירה בתחילת החודש רשות התרופות האוסטרלית שימוש מבוקר בסמי הזיה (חומרים פסיכדליים) לטיפול רפואי בהפרעות נפשיות – הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) והפרעת דיכאון עמידה לטיפול. פריצת הדרך באוסטרליה עשויה לשנות את הטיפול במגוון הפרעות פסיכיאטריות ולאפשר לפסיכיאטרים להכניס למרפאות את הסם MDMA (אקסטזי) ופטריית ההזיה פסילוסיבין.

"החלטה זו משקפת את שינויי המדיניות והחוק המתפתחים בקצב הולך וגובר בעולם סביב השימוש בחומרים אלו בטיפול בהפרעות נפשיות שונות", מסביר ד"ר אופיר ליבנה, פסיכיאטר מומחה ומטפל במכון מנטליקס לייעוץ, חוקר התמכרויות וחבר פקולטה במחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק בארה"ב. "בשנים האחרונות, ממצאים ממחקרים בבעלי חיים ובבני אדם, וכן מניסויים קליניים מבוקרים מדגימים יתרונות טיפוליים פוטנציאליים של סמי הזיה על-פני או בנוסף לטיפולים קונבנציונליים, בהפחתת תסמינים של מגוון הפרעות נפשיות – דיכאון, התמכרות לחומרים (מרבית המחקרים התמקדו בהפרעת שימוש באלכוהול), חרדה חברתית, ו-PTSD".

המהלך כבר מעורר דיון סוער בקהילה הרפואית הבינלאומית: האם הטיפול אינו מסוכן? למי הוא מתאים? מהההשלכות של השימוש באותם חומרים, המוגדרים כאסורים בחוק? ואצלנו עולה כמובן שאלה נוספת: מה הסיכוי שהטיפול הזה יאושר גם כאן?

מהם MDMA ופסילוסיבין? מדובר בשני חומרים פסיכדליים המוכרים כסמי מסיבות: MDMA מוכר בכינוי "אקסטזי", ופסילוסיבין ידוע כפטריית הזיה. בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים שהראו שהחומרים הללו יעילים לטיפול במחלות פסיכיאטריות ובפרט בדיכאון ובפוסט-טראומה, אבל רק כשהם ניתנים בצורה מבוקרת ובמינונים מדויקים על פי פרוטוקולים מסודרים, תחת פיקוח רפואי ובשילוב עם טיפול פסיכולוגי.

איך פועל ה-MDMA, ומהי השפעתו? מדובר בחומר כימי שנעשה בו שימוש נרחב בקרב פסיכיאטרים בשנות ה-70 וה-80 כטיפול במגוון הפרעות נפשיות, ובהן דיכאון והפרעות פוסט-טראומטיות. אחד האפקטים העיקריים שלו הוא הרחבת ספקטרום הראייה של החולה, מה שמאפשר טיפול יעיל יותר. במרוצת השנים נעשה ה-MDMA סם פופולרי במועדונים ונאסר לשימוש על פי חוק.

הסם נלקח לרוב בטבלייה שמתחילה להשפיע בתוך 40-20 דקות. היא גורמת לעירנות מוגברת, לאנרגטיות, להגברת הביטחון העצמי, להפחתת הרגישות לכאב ולראיית הסביבה וצבעיה באופן חד וברור. הסם גם גורם לתחושות שמחה, קרבה וחיבה. עם התפוגגות השפעתו חלה ירידה משמעותית באנרגיה, וניכרים עייפות קיצונית לצד קשיי הירדמות ושינה. עלולים להופיע גם דכדוך ודיכאון.

הסם מסוכן ביותר. אם לוקחים אותו במינונים גבוהים, הוא עלול לגרום לטשטוש ראייה, לעיוות צבעים, לריצודי עיניים, לנעילת לסתות, להפרעות בקצב הלב, לרעד, להזעה ולצמרמורת. הסם עלול לגרום גם לנזק מצטבר במוח, לדיכאון קליני, לפגיעה בתפקוד המיני ולהתמכרות.

איך פועל הפסילוסיבין, ומהי השפעתו? מדובר במרכיב הזייתי המצוי בפטריות שונות ובעיקר בזו שעל שמה הוא קרוי. הוא גורם להזיות ולתחושות אופוריה, ישנוניות, בלבול ולעיתים עצבות. ההזיות כוללות הופעה של צורות גיאומטריות או מבנים דמיוניים. חלק מהמשתמשים חווים "טריפ טוב", שכולל תחושת חיבור לאנשים ולסביבה, אבל "טריפ רע" עלול לגרור התכנסות, דכדוך, חרדות והזיות קיצוניות.

הפסילוסיבין עלול לגרום גם לעלייה זמנית בלחץ הדם, לעלייה בקצב הלב ולסיכון מוגבר לפסיכוזה, במיוחד אצל אנשים בעלי נטייה להתקפים פסיכוטיים.

איך עוזרים החומרים האלה לטיפול פסיכיאטרי? מכיוון שהסמים מרחיבים את ספקטרום הראייה של המטופלים, נפתחות אפשרויות חדשות. אנשים שסובלים מדיכאון, למשל, שוקעים בעצבות ובייאוש ואינם מצליחים לראות מעבר לכך. אנשים שסובלים מפוסט טראומה מכונסים בחוויות הקשות ומתקשים להיפתח. הסמים מפחיתים את התסמינים השליליים באמצעות מנגנונים שונים המערבים נוירוטרנסמיטרים במוח, ובראשם סרוטונין. עם זאת, עדיין רב הנסתר על הגלוי, וההשפעות של החומרים הללו על המוח והנפש עדיין נחקרות.

"ברוב המחקרים, היתרון הטיפולי הוכח כאשר השימוש בסמי ההזיה נעשה לצד טיפול פסיכותרפי או תחת השגחה קפדנית של בעל מקצוע, תוך היצמדות לפרוטוקול טיפולי שנקבע מראש ונמשך לאורך כמה שבועות", מציין ד"ר ליבנה.

למי מיועדים הטיפולים החדשים? "לחולים פסיכיאטריים שגילו עמידות לטיפולים קודמים", אומר ד"ר אלון רשף, מנהל המערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי העמק שבעפולה. "לא מדובר בתרופת קסם, אלא בטיפול שאורך לפחות כמה שבועות. אין עדיין פרוטוקול מסודר, הטיפולים נחקרים, ורק כשהמחקרים יסתיימו, ניתן יהיה להגדיר את המינונים המדויקים, את משך הטיפול ואת אוכלוסיית היעד".

האם הטיפול בסמי המסיבות לא מסוכן? "גם לאקסטזי וגם לפסילוסיבין יש תופעות לוואי רבות", אומר ד"ר רשף, "אבל התהליך באוסטרליה מתבצע בצורה מבוקרת, תוך השגחה מתמדת על המטופלים. הסמים האלה עלולים לגרום להזיות, להפרעות בקצב הלב, לפרכוסים ולנטיות אובדניות, כך שהחולים נמצאים תחת פיקוח הדוק".

"אחת השאלות שעליה החוקרים עדיין לא הצליחו לענות בעקביות, הינה משך האפקט הטיפולי של סמי הזיה", מוסיף ד"ר ליבנה. "בעוד שמטופלים מדווחים על הקלה מיידית בתסמינים תחת טיפול בסמי הזיה, רבים מתארים כי אפקט זה דועך במהירות (בין שעות לשבועות).

בנוסף, השימוש בסמי הזיה אינו חף מסיכונים – שימוש בסמי הזיה שונים עלול לגרום להשפעות שליליות, דוגמת חרדה, מצבים פסיכוטים, ותסמינים גופניים שונים (בין השאר עליית לחץ דם, קצב לב וטמפרטורת גוף, הזעה, והתייבשות). בעוד שפוטנציאל ההתמכרות לסמי הזיה נמוך יותר מזה של חומרים אחרים, לאורך זמן צרכני סמי הזיה עלולים לפתח סבילות גבוהה לחומרים אלו – מהסממנים הבולטים של התמכרות".

האם ישראל חוקרת את הנושא? "בישראל מתבצעים ניסויים בטיפולים הללו בכמה מרכזים רפואיים, בהם העמק ושיבא. מי שסובל מהפרעה פוסט-טראומטית או מדיכאון עמיד לטיפולים, יכול להתייעץ עם הפסיכיאטר שלו ולבדוק אפשרות להצטרף לאחד הניסויים".

ד"ר ליבנה מוסיף: "ישראל היא בין המדינות שבהן מתבצע מחקר פעיל לבחינת האפקט הטיפולי של סמי הזיה לטיפול בהפרעות נפשיות – בעיקר הפרעות פוסט-טראומטיות. משרד הבריאות גם אישר שימוש בסמי הזיה כטיפולי חמלה במקרים מסוימים. הליכי החקיקה באוסטרליה ובמדינות אחרות מספקים הזדמנות לבחינת השלכות התהליך. הבנתן תאפשר לישראל לקבל החלטות מושכלות לגבי המדיניות שעליה לנקוט בנושא. חשוב לנצל את היתרונות שבטיפול בסמי הזיה תוך הימנעות מהסיכונים הכרוכים בכך".

האם יש מחקרים בתחום שלא העלו תוצאות חיוביות? "בהחלט", אומר ד"ר ליבנה. "אחת השאלות שעליה טרם הצליחו חוקרים לענות, נוגעת למשך האפקט הטיפולי של סמי ההזיה. יש מטופלים שמדווחים על הקלה מיידית בתסמינים, אבל רבים מדווחים שהאפקט דועך במהירות – בתוך כמה שעות עד כמה שבועות. לכן, הלגליזציה של סמי ההזיה מחייבת גישה זהירה. דרושים מחקרים נוספים על מנת להבין את ההשפעות ארוכות הטווח של החומרים האלה, תוך התחשבות בלקחים שנלמדו מתהליכי הלגליזציה של סם אחר – הקנאביס.

"במדינות בארצות הברית שבהן הותר שימוש בקנאביס, ניכרה ירידה בתפיסה כי מדובר בסם מסוכן. כתוצאה מכך, חלה עלייה משמעותית בהתמכרות לו, בהפרעות פסיכיאטריות נלוות (כולל התאבדויות) וכן בתאונות דרכים, במקרי אלימות במשפחה ובתוצאות שליליות נוספות. דוגמאות אלו מדגישות את הצורך במחקר יסודי ובבחינה מדוקדקת של הסיכונים הפוטנציאליים כשניגשים ללגליזציה של סמי הזיה".

טיפול בחומרים פסיכדליים – מה המצב בישראל? הערכות מדברות על כך שבמהלך השנתיים הקרובות, הסם הפסיכדלי שרובנו מכירים בשם "אקסטזי" יהווה ככל הנראה חלק מפרוטוקול טיפולי מוכר בישראל. במהלך השנה הבאה צפוי ה-FDA האמריקני לאשר שימוש ב-MDMA כחלק מטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית חמורה ועמידה לטיפול, ובעקבותיו צפוי לאשר זאת גם משרד הבריאות בישראל. "בשלב הראשון ההתוויה בישראל תהיה להפרעות פוסט-טראומטיות עמידות לטיפול, אבל ייתכן שיינתנו התוויות נוספות בהמשך", אומר ד"ר נדב רייס, פסיכיאטר מבוגרים במערך הפסיכיאטריה במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע.

דברו איתנו בוואטסאפ

תפריט נגישות