כדורים פסיכיאטריים לחרדה ולדיכאון

כפי שאזעקת הרכב מתחילה לצפצף לפעמים בלי סיבה ברורה, כך גם המוח שלנו, מפעיל לעתים אזעקה ומצפצף בלי שיש מולו סכנה. האזעקה הזו יוצרת בגוף עוררות פיזיולוגית ומלווה בתסמינים גופניים דוגמת דפיקות לב וקוצר נשימה, לצד תסמינים נפשיים דוגמת אימה עמוקה. טיפול תרופתי פסיכיאטרי עשוי להפחית את העוצמה והתכיפות של מצבי החרדה הללו.

הפרעות חרדה באות במגוון סוגים ומאפיינים. בהפרעת פאניקה לדוגמה החרדה היא התקפית, ומגיעה ללא טריגר. בפוביה, החרדה גם מגיעה בצורת התקפים אך לנוכח טריגר ברור ממנו האדם פוחד, לדוגמה גבהים או מעליות. אך ישנן גם הפרעות חרדה, דוגמת הפרעת חרדה מוכללת (GAD), בהן החרדה לא מגיעה כהתקף, אלא היא מתמשכת ומעיקה.

המחקר הרפואי מעיד על כך ששימוש ברוב התרופות המשמשות כנוגדות דיכאון יעיל גם לסובלים מחרדה. היעילות הכפולה של התרופות מוסברת בקיומם של מנגנונים מוחיים המשותפים לתהליכי דיכאון וחרדה.

מהן תרופות לטיפול בחרדה ובדיכאון?

תרופות נוגדות חרדה ודיכאון הינן תרופות פסיכיאטריות הניתנות על ידי פסיכיאטר כחלק מהמלצותיו לאחר בדיקה פסיכיאטרית. חלק מן התרופות מתאימות לשימוש קבוע על בסיס יומיומי ואילו חלק מתאימות לשימוש נקודתי לפני מאורעות ספציפיים, בהתאם לאבחנה ממנה סובל האדם.

בנוסף, משך השימוש בתרופות משתנה בין אנשים כאשר חלק מן האנשים ישתמשו בהן לאורך תקופה ממושכת בעוד שחלק לתקופה קצרה.

הסוגים העיקריים של הטיפול התרופתי בחרדה ודיכאון:

תרופות ממשפחת ה-SSRI וה-SNRI

תרופות אלו אינן פועלות מידית, הן אינן תרופות הרגעה, אך לאחר מספר שבועות של נטילה קבועה, ודרך השפעה על השליח הכימי המוחי סרוטונין, מורגש ברוב המקרים אפקט מיטיב נוגד חרדה. לצד הטיפול בחרדה, משמשות תרופות אלה לטיפול בדיכאון ובמצבים נוספים כמו OCD. בקבוצת ה-SSRI, נכללות התרופות פריזמה או פלוטין (שהן למעשה גרסאות של פרוזאק), ציפרלקס או אסטו, לוסטרל או סרנדה וסרוקסט או פקסט. בקבוצת ה-SNRI נכללות הוויאפקס או האפקסור והסימבלטה הנקראת גם דולוקסטין.

תרופות ממשפחות אלה מהוות את הקו הראשון לטיפול בהפרעות חרדה, בשל יעילותן היחסית לצד פרופיל תופעות לוואי בטיחותי.

תרופות הרגעה – בנזודיאזפינים

תרופות אלה אינן משפיעות לטווח ארוך, אלא מהוות "מכבי שריפות" מיידים. הן מסייעות בהרגעה ובשינה. יתרונן של התרופות הוא פעילותן המהירה, אך חסרונן הבולט הוא נטייתן לגרום להתמכרות. לכן, שימוש בתרופות מסוג זה לרוב מומלץ לזמן מוגבל בלבד ולמצבים ספציפיים כעזרה למצוקה נפשית אקוטית. דוגמאות לתרופות מסוג הזה הן: בונדרומין, קלונקס, ואבן, ואליום ולוריבן.

תרופות אחרות לטיפול בחרדה

לעתים פסיכיאטר ממליץ על תרופות נוגדות פסיכוזה דוגמת סרוקוואל או זיפרקסה להקל על מצבי חרדה. תרופות אלה מסייעות גם בשינה, מבלי לגרום להתמכרות. פעמים אחרות ימליץ הפסיכיאטר על תרופה דוגמת פנרגן (שהיא אנטי היסמטמינית) כדי לסייע גם כן ברגיעה ובשינה. תרופה ממקור צמחי בשם לשיאה (המבוססת על שמן לבנדר) נמצאה אף היא יעילה בטיפול במגוון מצבי חרדה.

טיפול משולב- תרופתי ופסיכותרפיה

חלק מהאנשים שמקבלים טיפול תרופתי נוגד חרדה חשים שאינם זקוקים לטיפול נוסף. עם זאת, הטיפול היעיל ביותר בחרדה לפי הספרות המקצועית, הינו משולב – תרופות ושיחות. לכן, כמעט תמיד מומלץ לשלב עם הטיפול התרופתי גם פסיכותרפיה, שמסייעת לאדם לעבד את חווית החרדה, להבין את מקורותיה ולקבל כלים להתמודד עמה אם "תזקוף ראש".

פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית (CBT) או דינמית, עם טיפול תרופתי מהווה מענה רחב ומקיף אשר מוביל במרבית המקרים להקלה בתסמיני החרדה, תוך הבנה רחבה יותר של הגורם ממנו נבעו ופיתוח כישורי חשיבה וחיים לההתמודדות מוצלחת עם מצבי סטרס.

במכון מנטליקס מחכים לכם שורה של פסיכיאטרים מומחים לטיפול לחרדה, לצד שורת מטפלים רגשיים – ותוכלו לקבל טיפול משולב, עם תיאום מירבי בין גורמי הטיפול השונים. פנו אלינו ונשמח לסייע.