עבור לתוכן

טיפול בחרדה

חרדה

תחושה מגעילה, נדבקת… לא משחררת. יודעים על מה אני מדבר? אם אתם בני-אדם, כנראה שכן. חרדה יכולה לענות את נפשנו, לפגוע באיכות חיינו ולחבל בתפקוד שלנו.

ד"ר אורן טנא- פסיכיאטר מומחה

טיפול בחרדה, פסיכיאטר פרטי לחרדה

תחושה מגעילה, נדבקת… לא משחררת. יודעים על מה אני מדבר? אם אתם בני-אדם, כנראה שכן. חרדה יכולה לענות את נפשנו, לפגוע באיכות חיינו ולחבל בתפקוד שלנו.

טיפול בחרדה, פסיכיאטר פרטי לחרדה


ד"ר אורן טנא- פסיכיאטר מומחה



חרדה

מה זה חרדה?

מה היא בעצם חרדה?

נתחיל בלהבדיל בין פחד לבין חרדה. בדרך-כלל כשמדברים על פחד, דנים בחשש מפני גורם חיצוני ברור. לדוגמה, אם יש אזעקה אני מפחד מפגיעת טיל. או אם כלב מאיים חושף שיניו מולי, אני נבהל ומפחד שינשך אותי. חרדה היא תחושה של איום, ללא שיש בהכרח טריגר חיצוני, ואם ישנו הרי שהחשש מפניו מוגזם. לדוגמה אם נשך אותי פעם כלב גדול, הרי שגם כלבים קטנטנים, מעוררים בי חרדה עצומה. או שאני כל כך חושש שיפגע בי טיל, גם בין האזעקות, שאני לא יוצא מהבית.

לחרדה פנים רבות – אך שתי צורות הביטוי העיקריות הן חרדה התקפית, שבאה בגלים מבהילים ומלחיצים (שקרויים התקפי חרדה או התקפי פאניקה), וחרדה מתמשכת, מעין מועקה או עננה והרגשה שצפוי לקרות משהו רע, המלווה את האדם החרד בכל אשר ילך. בשתי הצורות הללו חרדה יכולה להתבטא גם בשורה של תסמינים גופניים – מדפיקות לב וקוצר נשימה, ועד כאבים כרוניים וריצה תכופה לשירותים.

למה יש חרדה?

למה יש חרדה?

התשובה פשוטה – כי היא נחוצה, במידה. חרדה שומרת עלינו. בלעדיה כולנו היינו עלולים להידרס, ליפול מהחלון או לשרוף את הבית בכל פעם שאנחנו מבשלים. אבל חרדה לא רק שומרת עלינו – היא גם משפרת את הביצועים שלנו. בלי חרדה לא היינו מתכוננים למבחנים, לא היינו מגיעים בזמן לעבודה ולא תמיד היינו מדברים בנימוס לבוס שלנו או ללקוחות שלנו.

מתי חרדה הופכת להפרעה?

מתי חרדה הופכת להפרעה?

הכול שאלה של טווח. ספקטרום. חרדה בכמות סבירה היא בריאה וחשובה, אבל כמו כל מנגנון בגוף שלנו, גם מנגנון הפחד עלול להתקלקל ואז החרדה יוצאת משליטה והופכת לאיום ולהפרעה, הגורמת לנו סבל ועלולה לפגוע בתפקודנו.

חושבים שיש לכם חרדה?

רוצים לדעת אם גם לכם יש חרדה? אל תהססו ובואו להתייעץ עם איש מקצוע

רוצים לדעת אם גם לכם היה התקף כזה?
אבחון רשמי נעשה רק בשיחה עם איש מקצוע.

צור קשר מנטליקס | הדור הבא של רפואת הנפש

אם עניתם כן על יותר מארבעה תסמינים - ייתכן מאוד שסבלתם מהתקף חרדה. אבל שימו לב – זה עדיין לא אומר שיש לכם הפרעת חרדה. אנו מדברים על הפרעת חרדה רק כאשר יש יותר מהתקף אחד ובין ההתקפים נוצרת חרדה מפני ההתקף הבא (פחד מהפחד), או שינוי התנהגותי בולט (הימנעות).
וחשוב גם לדעת שיש סוגים של הפרעות חרדה בהן לא מופיעים התקפים, אלא חרדה מתמשכת ודאגנות מוגזמת. מתלבטים אם זה נוגע לכם? כדאי להתייעץ עם מומחה.

• דפיקות לב או תחושה שהלב פועל במהירות
• הזעות
• רעד
• תחושה של קוצר נשימה
• תחושה של גוש בגרון או חנק
• כאב בחזה או חוסר נוחות בחזה
• בחילה או אי נוחות בבטן
• תחושת טשטוש או סחרחורת כאילו עומדים להתעלף
• צמרמורות או גלי חום
• תחושה שהמציאות נראית כמו סרט.. ושאנחנו צופים מהצד
• נימלולים – מעין הרדמויות או עקצוצים סביב הפה ובגפיים
• חשש לאבד שליטה או להשתגע
• חשש למות

הנה כמה שאלות שיעזרו לכם להבין אם היה לכם פעם התקף חרדה או באנגלית panic attack. ענו בכנות לשאלות הבאות, וספרו תשובות חיוביות... ולמה לספור? כי פסיכיאטריה היא מדע של רצף שכולנו ממוקמים איפשהו עליו. וכדי לאבחן בעיה הספר דורש לספור תסמינים.

קודם כל, ענו לשאלה הבאה - האם אי פעם חוויתם התקף פתאומי של פחד גדול, תחושת אימה או חוסר נוחות שהגיעו לשיא בתוך 10 דקות? אם התשובה חיובית, המשיכו וענו אם במקביל הופיעו לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים:

בחנו את עצמכם האם סבלתם מהתקף חרדה?

בחנו את עצמכם האם סבלתם מהתקף חרדה:

איך מרגיש התקף חרדה?

טיפול בחרדה

בדומה לדיכאון, הטיפול בחרדה תמיד משולב,
וכולל התערבות תרופתית, התערבות שיחתית
והמלצות על שינויים התנהגותיים.

טיפול בחרדה

טיפול בחרדה לא תמיד כולל תרופות, לעיתים מספיקות שיחות והכוונה. במקרה הצורך משלבים גם תרופות בטיפול

איך מטפלים בחרדה?

איך מתמודדים עם חרדה

הטיפול השיחתי בהפרעות חרדה ניתן בידי איש מקצוע מוסמך – לרוב פסיכיאטר, פסיכולוג או עו"ס קליני – המתמחה בפסיכותרפיה. שיטת הטיפול המדויקת לרוב מותאמת לכל מטופל במהלך ההיכרות עמו, אבל בכולן מושם דגש על התמודדות עם הימנעויות שמפתח המטופל החרד, ובמילים אחרות – חשיפה לדברים שמעוררים חרדה. חשיפה היא חלק מאוד חשוב בטיפול בחרדה, אבל חשוב שהיא תיעשה באורח מדורג ולא מציף, כדי שתצליח. כמו בדיכאון, גם בהפרעות חרדה מומלצים שינויים התנהגותיים שיכולים לשפר מאוד את המצב הנפשי. דוגמאות כוללות: גיוס מקורות התמך של האדם, הקפדה על עוגנים בסדר היום המעניקים תחושת ביטחון, פעילות ספורטיבית סדירה ועוד.

חשוב לומר – הטיפול בהפרעות חרדה הינו יעיל ביותר, ויכול לשנות לטובה חיים של אנשים שלעתים סובלים מחרדה שנים רבות. חבל להמשיך לסבול ולא לתת צ'אנס לטיפול!

הקו הראשון לטיפול בחרדה אינן תרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים (דוגמת קלונקס או ואליום) שכן אלה עלולות ליצור תלות והתמכרות, ואף "לחנך את הנפש שלנו", שאנחנו לא נתגבר על החרדה בלעדיהן. לרוב ניעזר בתרופות ממשפחת נוגדי הדיכאון והחרדה, ה-SSRI's, בדיוק כמו אלה שמשמשות אותנו לטיפול בדיכאון (בטח שמעתם על ציפרקלס או אסטו, פרוזאק או פריזמה, לוסטרל או סרנדה ועוד). תרופות אלה אמנם לא מרגיעות מיד כמו תרופות הרגעה, אך בשימוש לאורך זמן הן מורידות את רמת החרדה ומאפשרות התמודדות טובה יותר עם התסמינים.

חמישה דברים שאולי לא ידעתם על חרדה:

ללא טריגר

התקף חרדה לא חייב טריגר. הוא יכול להופיע משום מקום, אפילו מתוך שינה.

מתחילה בגיל צעיר

הפרעת חרדה מתחילה לרוב בגיל צעיר מאוד – הגיל הממוצע שבו מופיעים תסמיני חרדה הוא 11.

פחדים שונים

אנשים בהתקף חרדה לא תמיד מפחדים למות. חלקם מפחדים שהם ישתגעו, ייתקעו בלופ של החרדה או יאבדו שליטה על עצמם ויתעלפו.

הגוף לא משקר

השינויים שחרדה עושה לנו בגופנו הם אמיתיים. זה לא "כלום". היובש בפה אמיתי וגם דפיקות הלב, הנמלולים ועוד. אף שהתסמינים האלה אמיתיים מאוד, הרי שכמעט תמיד – הם אינם מסוכנים, וחולפים לבד.

אל תנשמו עמוק

להרבה אנשים בהתקף חרדה נדמה שהם נחנקים. אנחנו אפילו נוהגים להמליץ לאנשים בחרדה מסביבנו "לנשום עמוק". אבל בעצם, לא רק שאנשים בחרדה אינם בסכנת חנק – הם לרוב נושמים עמוק מדי. הירידה ברמות הפחמן הדו חמצני כתוצאה מנשימת היתר אינה מסוכנת, אך תורמת לתסמינים של החרדה – כמו במעגל!

מפסיכיאטרית לעברית

כמה פעמים שמעתם מרופאים מונחים שהייתם צריכים לרוץ לגוגל כדי להבין? אם רופא אומר את המשפט הבא – למה הוא מתכוון?
"מדובר בהפרעת פאניקה, מלווה באגורפוביה ובחרדת ציפייה. יש צורך בחשיפות כדי להתמודד עם ההתנהגות הנמנעת"

מה?! אז ככה:

הפרעת פאניקה, או הפרעת בעת בעברית, היא הפרעת חרדה בה מופיעים התקפי פאניקה או התקפי חרדה בעברית, ללא טריגר או גורם ברור. כן, משום מקום. בכך נבדלת הפרעת פאניקה מהרבה הפרעות נפשיות אחרות בהן יש התקפי חרדה, אבל עם טריגר מאוד ברור – כמו לדוגמה עלייה על מטוס באדם שחרד מטיסות.
חרדת ציפיה היא משהו שקורה להרבה אנשים עם הפרעת פאניקה. תחשבו על זה – אם התקף חרדה היה תוקף אתכם משום מקום, סביר להניח שהייתם מתחילים לפחד או לצפות בחשש להתקף הבא – זוהי חרדת ציפיה.

הפחד מפני ההתקף מוביל אנשים רבים לשנות את התנהגותם, ובעיקר לא ללכת למקומות בהם הם עלולים ללקות בהתקף חרדה, מבלי שיוכלו להיחלץ. זוהי בדיוק האגורפוביה – החרדה להיתקע במקום עם חרדה, ללא יכולת חילוץ. ומכאן קצרה הדרך להתנהגות נמנעת – אם אני מפחד ללכת לסופר כי עלול להיות לי שם התקף חרדה – אני מתחיל להימנע! החשיפה היא הטיפול – אני צריך לעשות את הדברים שמפחידים אותי – להיחשף אליהם – כדי להתמודד מול החרדה ולהוכיח לגופי ולנפשי, שהחרדה לא באמת מסוכנת...

אז מה בעצם נאמר כאן:" מדובר בהפרעת חרדה, בה יש התקפי חרדה בלתי צפויים, כשביניהם יש חשש גדול מאוד מפני התקף נוסף, וחרדה להימצא במקומות בהם עלול להגיע התקף. חשוב להתמודד מול החרדה ולעשות דווקא את הדברים שמפחידים אותנו – כטיפול".

שאלות נפוצות

איך להרגיע התקף חרדה ?

התקף חרדה הוא חוויה מעוררת אימה. לרוב מלווה ההתקף בתחושות פיזיולוגיות (גופניות) כמו דפיקות לב, לחץ בחזה, קוצר נשימה ורעידות, ובתחושות רגשיות שמשהו נורא עומד לקרות, שהאדם עומד למות, להשתגע או לאבד שליטה ולהתעלף. חשוב לדעת שעל אף שהתקף חרדה מפחיד כל כך, הוא אינו מסוכן והוא חולף תמיד, ואפילו לבד. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם התקפי חרדה היא פשוט לא לעשות כלום כשהם מופיעים, לא להילחם בהם, אלא להבין שהחרדה כעת מגיעה וכמו גל מציפה אותנו ואז עוברת. ככל שמאפשרים לגל הזה לחלוף מעלינו יותר פעמים, כך הוא הופך מפחיד פחות. בטיפול מקצועי מלמדים גם שיטות נוספות להתמודד עם התקפי חרדה, דוגמת טכניקות הרגעה ונשימה.

חרדה היא מושג הכולל יותר מתסמונת אחת – יש אנשים הסובלים בעיקר מהתקפים של חרדה (או התקפי פאניקה), יש כאלה הסובלים מחרדה מתמשכת (מעין מועקה וחשש מתמידים) ואחרים סובלים מחרדה בסיטואציות ספציפיות (לדוגמה פוביה מטיסות, או פחד לעמוד בפני קהל). לאחר אבחון מדויק של הבעיה, הטיפול תמיד מתחיל בהסבר ולימוד מה עובר על האדם הסובל מחרדה (שלפעמים חושש שלא בצדק שהוא משתגע או הולך למות). לאחר מכן ניתן להתאים לכל מטופל תכנית טיפול מותאמת אישית – חלק ייעזרו בתרופות, חלק בשיחות, חלק בשינויים באורחות חיים. לדוגמה - שילוב ספורט, צמצום חומרים אסורים, וחלק בשילוב של כל השיטות.

חשוב לדעת שעל אף שהתקף חרדה הוא חוויה מפחידה מאוד, ואמיתית מאוד (כל מה שחווה האדם בהתקף חרדה הוא אמיתי, כך שאין מקום לומר ש"אין לו כלום"), הרי שההתקף עצמו אינו מסוכן והוא חולף תמיד, ואפילו לבד. בטיפול לומדים על חרדה, וכיצד לא להיבהל ממנה. לומדים גם שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם התקפי חרדה היא דווקא לאפשר לחרדה להציף אותנו, ואז לחלוף. ככל שמאפשרים לגל הזה לחלוף מעלינו יותר פעמים, כך הוא הופך מפחיד פחות. בטיפול מקצועי מלמדים גם שיטות נוספות להתמודד עם התקפי חרדה, דוגמת טכניקות הרגעה ונשימה.

חשוב להבין שבבסיס, חרדה היא מנגנון בריא ששומר עלינו. תגובה של חרדה היא טבעית, ונועדה להכין אותנו למצבי חירום, כך שנוכל להילחם או לברוח מסיטואציה מאיימת (flight or fight). אלא שלפעמים, כמו כל דבר בגוף, גם מנגנון הפחד מתקלקל, ואז עלול להופיע התקף של חרדה ללא טריגר או לנוכח גירוי שלא מצדיק תגובה כל כך עזה. אנחנו לא תמיד יודעים מה גורם למנגנון הזה "להתקלקל", אבל מעריכים שהטבע (והאבולוציה) תמיד העדיפו שיהיה לנו יותר חרדה מאשר פחות חרדה, כדי להבטיח את הישרדותנו.

התקף חרדה (או התקף פאניקה בלעז) מתאפיין בגל פתאומי של אימה משתקת ("משהו נורא מתרחש"), מלווה בתסמינים גופניים רבים. יכולים להופיע לחץ בחזה, דפיקות לב, קוצר נשימה, תחושת גוש בגרון, רעידות, חוסר נוחות בטנית, נמלולים סביב הפה ובקצות הגפיים. מבחינה רגשית יכול להופיע פחד שהאדם עומד למות, להשתגע או לאבד שליטה על גופו, ולהתעלף. ייתכנו גם תחושות כאילו האדם רואה עצמו בסרט, או נמצא מחוץ לגופו (דה-ריאליזציה ודה-פרסנוליזציה). כאשר התקפים מופיעים ללא טריגר וביניהם מתפתחת חרדת ציפייה לקראת ההתקף הבא ו/או הימנעות ממצבים שעלולים לייצר התקף, אנחנו מאבחנים לעתיםdisorder panic, או הפרעת פאניקה.

כמו שדכדוך במצבי קצה עלול להפוך לדיכאון, וכמו שחשדנות במקרי קיצון עלולה להפוך לפרנויה, כך גם ביישנות, שהיא תכונה טבעית ורצויה במידה, עלולה להפוך להפרעה נפשית– הפרעת חרדה חברתית (או באנגלית – disorder anxiety social SAD). אנשים הלוקים בחרדה חברתית מפתחים אימה מפני מצבים חברתיים, כמו דיבור בפני קהל, פנייה לזרים, שהיה במוקד תשומת הלב, יזימה של היכרות עם בן או בת זוג וכו'. לעתים אנשים עם חרדה חברתית יפחדו לאכול בחברה, או אף להיעזר בשירותים ציבוריים בהם ניתן "לשמוע אותם עושים פיפי". חרדה חברתית עשויה להגביל את יכולתו של ילד או מבוגר להצליח בלימודים, בעבודה ואף בחיים הבינאישיים, וחבל שכך – שכן היא ברת טיפול וריפוי.

התקף חרדה הוא חוויה מפחידה מאוד, ואמיתית מאוד (כל מה שחווה האדם בהתקף חרדה הוא אמיתי, כך שאין מקום לומר ש"אין לו כלום"). אבל חשוב לדעת - ההתקף עצמו אינו מסוכן והוא חולף תמיד, ואפילו לבד. בטיפול לומדים על חרדה, וכיצד לא להיבהל ממנה. לומדים גם שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם התקפי חרדה היא דווקא לתת לחרדה להציף אותנו, לאפשר לה לחלוף, וללמוד שאנחנו "שורדים את זה". ככל שמאפשרים לגל הזה לחלוף מעלינו יותר פעמים, כך הוא הופך מפחיד פחות. בטיפול מקצועי מלמדים גם שיטות נוספות להתמודד עם התקפי חרדה, דוגמת טכניקות הרגעה ונשימה.

התקף פאניקה הוא המונח הלועזי להתקף חרדה, כך שמדובר למעשה בשני מושגים זהים. התקף חרדה מתאפיין בגל פתאומי של אימה משתקת, מלווה בתסמינים גופניים כמו דופק מואץ, קוצר נשימה ולחץ בחזה. הוא יכול להופיע בעקבות טריגר מסוים (לדוגמה גירוי המזכיר טראומה אצל אדם פוסט טראומתי) אך גם ללא כל טריגר (blue the of out). כאשר התקפים מופיעים ללא טריגר וביניהם מתפתחת חרדת ציפייה לקראת ההתקף הבא ו/או הימנעות ממצבים שעלולים לייצר התקף, אנחנו מאבחנים לעתים disorder panic, או הפרעת פאניקה.

דברו איתנו בוואטסאפ

תפריט נגישות