הלם קרב הוא מונח הכולל כנראה יותר מאבחנה אחת – מתגובה נפשית עוצמתית אך צפויה ותקינה לנוכח אירועי לחימה, דרך Combat Stress Reaction – CSR, המתייחס להצפה פסיכולוגית זמנית אך אינטנסיבית ועד PTSD כרוני.
המושג "הלם קרב" מבלבל, שכן הוא בעצמו אינו מושג רפואי מוסכם, ואנשים שונים לפעמים מתכוונים לדברים שונים כאשר הם עושים בו שימוש.
לעתים אנשים מכנים כ"הלם קרב", תגובה נפשית טבעית למתח קיצוני הנלווה לאירועי לחימה. פעמים אחרות מתייחס המונח הלם קרב ל"תגובת דחק אקוטית" (Combat Stress Reaction – CSR) – תגובה פסיכולוגית זמנית אך קשה ואינטנסיבית, לנוכח הצפה של אירועי לחימה. ומה שעוד יותר מבלבל, הוא שבעברית המונח הלם קרב מחליף לפעמים גם את המושג תגובת דחק פוסט טראומתית – או PTSD, תגובה שהיא יותר כרונית.
אז מהו הלם קרב?
ראשית בואו ננסה להבין למה בכלל מגיבים לקרב. תארו לעצמכם שאתם נמצאים במצב שבו אתם כל הזמן בסכנת חיים, ישנים מעט מאוד אם בכלל, וחייבים לקבל החלטות בשברירי שניות. זוהי מציאות הלחימה, ובאופן צפוי, עבור חיילים רבים היא מעוררת המון רגשות – אימה, פחד והתרגשות הן רק חלק קטן מהן. עוצמת הרגש, במיוחד אם הוא מגיע לתחושה של הצפה, יכול להתבטא כתערובת של תסמינים פיזיים, רגשיים וקוגניטיביים, החל מרעד, תשישות וערנות יתר ועד לבלבול, פחד או קהות רגשית.
לעתים, הלם קרב ממשיך ומתפתח להפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), אך בדרך כלל המונח הלם קרב מתייחס לתגובה החריפה והמיידית, המתפתחת במהלך או זמן קצר לאחר הלחימה ונוטה להיפתר עם מנוחה והסרת גורם הלחץ.
תסמינים של הלם קרב
התסמינים המיידיים של הלם קרב יכולים להיראות שונים עבור כל אדם; התסמינים הנפוצים כוללים:
- תסמינים רגשיים: חרדה, עצבנות, התפרצויות פתאומיות או עצב עמוק.
- תסמינים קוגניטיביים: קשיי ריכוז, קושי בקבלת החלטות, פגיעה בזיכרון או בלבול.
- תסמינים פיזיים: עייפות, כאבי ראש, בעיות במערכת העיכול, דופק מהיר או מתח שרירים.
- שינויי התנהגות: נסיגה חברתית, הימנעות ממטלות או ערנות יתר (תחושה מתמדת של כוננות גבוהה).
תסמינים אלו אינם סימן לחולשה! הם משקפים לרוב את הניסיון של המוח האנושי להסתגל לנסיבות יוצאות דופן של מצב הלחימה.
תגובת קרב אקוטית לעומת PTSD: הבנת ההבדלים והדמיון
למרות שתגובת דחק אקוטית ללחימה ו-PTSD חולקים תסמינים, קיימים ביניהם גם הבדלים:
התחלה ומשך:
תגובת דחק ללחימה מתרחשת במהלך או מיד לאחר הלחימה, ונמשכת לרוב ימים עד שבועות. זוהי תגובה קצרת טווח ללחץ שבדרך כלל נפתרת ברגע שהאדם מוסר מאזור הלחימה וניתנת לו מנוחה.
PTSD, לעומת זאת, מתפתח לרוב עם הזמן, לעתים גם שבועות או חודשים לאחר הטראומה. זהו מצב שהוא לרוב כרוני, המאופיין בתסמינים הנמשכים לפחות חודש ויכולים להימשך שנים אם אינם מטופלים.
סימפטומים:
שני המצבים יכולים לכלול חרדה, ערנות יתר ומצוקה רגשית. אוּלָם:
תגובת דחק ללחימה מתמקדת לרוב יותר בתגובות פיזיות וקוגניטיביות חריפות, כגון בלבול, תשישות או קשיים בקבלת החלטות.
PTSD הלא הוא טיפול בטראומה, כרוך בשחזור הטראומה (פלאשבקים), הימנעות מגירויים המזכירים את הטראומה, שינויים שליליים מתמשכים במצב הרוח ובדפוסי החשיבה ומצב מתמיד של עוררות יתר.
המנגנון הגורם להפרעה (השערה):
תגובת דחק ללחימה מייצגת את התגובה המיידית של המוח והגוף ללחץ קיצוני, כמו גומייה מתוחה יתר על המידה שמשתחררת כאשר הלחץ מוקל. PTSD מתעורר כאשר הלחץ כה חמור או בלתי פתור שהוא גורם לשינויים ארוכי טווח בתפקוד המוח, במיוחד באזורים המעורבים בזיכרון, פחד וויסות רגשי.
מהלך:
עם טיפול יעיל ומנוחה, תגובת דחק ללחימה יכולה להיפתר לרוב ללא השפעות מתמשכות. PTSD, לעומת זאת, דורש טיפול מובנה כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה (CBT), טיפול בחשיפה ממושכת (PE), או עיבוד מחדש של חוויות תוך כדי תנועות עיניים (EMDR). טיפול ב-PTSD יכול לכלול גם טיפול תרופתי לתסמינים הנלווים להפרעה (דוגמת קשיי שינה, חרדה או דיכאון).
תגובת דחק אקוטית ללחימה לא תמיד מובילה ל-PTSD, אך היא בהחלט מגבירה את הסיכון ל-PTSD, ודאי אם אינה מנוהלת נכון. לכן אבחון וטיפול נכון הם קריטיים.
כיצד מטפלים בהלם קרב?
המפתח לטיפול נכון הוא זיהוי המצוקה, ומתן תמיכה מוקדם ככל האפשר. במסגרות צבאיות, הדבר כרוך לרוב במתן מנוחה מיידית, סביבה בטוחה, מזון ומשקה. פסיכיאטרים וצוותי בריאות הנפש בצה"ל משתמשים בתנאי קרב לרוב במודל היהלו"ם:
י – יצירת קשר
ה – הדגשת מחויבות
ל – לברר עובדות
ו – וידוא סדר התרחשות
מ – מתן הנחיות
מטרת המודל היא לעשות סדר בעולם שנחווה כמאוד כאוטי ומבולגן, הדגשת הסולידריות ("אתה לא לבד"), ומתן הנחיות פשוטות לתחושה של מסגרת בטוחה.
במסגרות אזרחיות, הטיפול מתמקד ביצירת סביבה רגועה ותומכת. התערבויות קצרות טווח כוללות טיפול בשיחות, טכניקות הרפיה ותרגילי קרקוע כדי לעזור לאנשים לעבד את החוויות שלהם ולהפחית מתח חריף. אם הסימפטומים נמשכים, מומלץ להשתמש בטיפולים פסיכולוגיים נוספים, ובמקרה הצורך – גם בתרופות.
החשיבות של חמלה והבנה
כפסיכיאטרים, אנו מדגישים שמרבית התגובות לקרב הן תגובות נורמליות למצבים חריגים. אבל לעתים, וללא טיפול פסיכיאטרי נכון, התסמינים עלולים להתמשך ולייצר נכות עמוקה. ביטול הסטיגמה של בריאות הנפש בקרב חיילים חיונית כדי להבטיח שהנפגעים יקבלו את העזרה הדרושה להם. עם התערבות נכונה, רוב האנשים מתאוששים במלואם וחוזרים לחייהם, ומפגינים את החוסן המיוחד של הרוח האנושית. זיהוי המצב, פניה מהירה לעזרה ואבחון נכון עוזרים לנו להתאים את הטיפול בצורה המיטבית, כדי לצמצם את הפגיעה שעלולה להיווצר בחיי הסובלים מהלם קרב. אנו במנטליקס ערוכים לספק לכם שירות של אבחון וטיפול. פנו אלינו ונשמח לסייע.
