הפרעת קשב וריכוז, או ADHD, ידועה בעיקר כהפרעה המופיעה אצל ילדים ובני נוער ומתבטאת בקשיים בתחום הלימודי. עם זאת, במקרים רבים ההשפעות שלה לא מסתיימות בגיל צעיר. אמנם ייתכן שהמרכיב ההיפראקטיבי שבה יתמתן עם השנים, אך אנשים רבים ממשיכים להתמודד עם השלכות ההפרעה גם בבגרותם, ולעיתים בתחומי חיים רחבים יותר ולא רק בהיבטים לימודיים.
שכיחות הפרעת קשב וריכוז במבוגרים נעה בין 2% ל-4.5%, אך באופן מפתיע, רק אחד מתוך חמישה מבוגרים הסובלים מההפרעה יפנה לטיפול מתאים. כך שמרבית המבוגרים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז אינם פונים לטיפול.
הסיבות לאבחון בגיל מבוגר
אבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בגיל המבוגר נובע לעיתים קרובות מכך שההפרעה לא זוהתה או אובחנה בילדות. לעיתים חלק מהתסמינים התפרשו על ידי הסביבה "כעצלות", "חוסר משמעת" או "פוטנציאל לא ממומש".ילדים אחרים הצליחו לפצות על הקשיים בזכות רמת אינטילגציה גבוהה, שאפשרה להתמודד עם הלימודים בביה״ס באופן שהסווה את הקשיים. אסטרטגיות אלו עשויות להספיק בילדות ובבית הספר, אך לא תמיד מספיקות על מנת להתמודד עם דרישות מורכבות יותר, כמו אלו שבלימודים אקדמאיים.
גם ילדים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז מסוג ADD, שאינה כוללת מרכיב היפראקטיבי, לעיתים ״מתפספסים מתחת לרדאר״. ילדים אלו לרוב נוטים לעורר פחות תשומת לב, שכן התנהגותם אינה מפריעה לסביבה באופן גלוי. תסמינים כמו חלימה בהקיץ או קשיים בריכוז עשויים להיתפס כ"ריחוף" או "שכחנות", ולכן לעיתים אינם מזוהים כהפרעה משמעותית. בהיעדר טיפול מתאים, הקשיים הללו עשויים להתעצם בגיל המבוגר, כאשר נדרשים כישורי ארגון וריכוז גבוהים בתחומי חיים שונים.
מיתוסים נפוצים על הפרעת קשב וריכוז
מיתוס 1: הפרעת קשב וריכוז היא בעיה של ילדים בלבד.
הפרכה: הפרעת קשב וריכוז אינה "נעלמת" בגיל הבגרות. אף שהמאפיינים עשויים להשתנות (כגון ירידה בהיפראקטיביות), רבים ממשיכים להתמודד עם השלכותיה בתחומי חיים שונים גם כמבוגרים.
מיתוס 2: הפרעת קשב וריכוז נובעת מחוסר משמעת או עצלנות.
הפרכה: הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירולוגית אמיתית, שאינה קשורה למאמץ או משמעת. אנשים המתמודדים עם ההפרעה משקיעים לעיתים קרובות מאמצים רבים כדי לפצות על הקשיים.
מיתוס 3: הפרעת קשב וריכוז משפיעה רק על לימודים.
הפרכה: ההשפעות של הפרעת קשב וריכוז נוגעות למגוון תחומי חיים, כולל עבודה, מערכות יחסים, ניהול זמן, בריאות וניהול כספים, ולא רק בתחום הלימודי.
מיתוס 4: הפרעת קשב וריכוז חייבת להיות מלווה בהיפראקטיביות.
הפרכה: ישנם סוגים שונים של הפרעת קשב וריכוז, כולל ADD, שאינה כוללת היפראקטיביות. אנשים עם ADD מתמודדים בעיקר עם קשיים בריכוז, חלימה בהקיץ ושכחנות, ולעיתים קרובות אינם מאובחנים בשל היעדר התסמינים הבולטים לעין, כמו היפראקטיביות.
מיתוס 5: הפרעת קשב וריכוז אינה משפיעה על ויסות רגשי.
הפרכה: הפרעת קשב וריכוז משפיעה לעיתים קרובות גם על יכולת ויסות רגשי, מה שעלול להתבטא בתגובות רגשיות מוגזמות, קושי לשלוט בכעסים או להתמודד עם תסכולים, מוצפות רגשית ולעיתים גם קושי בקבלת החלטות על רקע מוצפות. במובן זה הפרעת קשב וריכוז הנה הרבה מעבר רק ״לקשב וריכוז״.
ביטויים אפשריים של הפרעת קשב וריכוז בבגרות
קשיים בלימודים
מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז מתמודדים לעיתים קרובות עם אתגרים משמעותיים בתחום הלימודים. הם עשויים להתקשות לעמוד בלוחות זמנים, להתחיל ולסיים מטלות אקדמיות או לרדת לפרטים חשובים בעת ביצוע משימות. קשיים אלה עלולים להוביל לתחושת תסכול, פגיעה בדימוי העצמי ובתחושת המסוגלות, פגיעה בהישגים הלימודיים ולעיתים אף לפרישה מלימודים מתקדמים.
קשיים בניהול כלכלי ובעבודה
בקריירה ובניהול הכלכלי, מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז חווים לעיתים קרובות קשיים בארגון ותכנון, מה שמוביל לשכחת תשלומים חשובים, איבוד מסמכים קריטיים, או הוצאות גדולות ללא בקרה. בעבודה, האתגרים הללו עשויים להתבטא כקשיים בהתמדה, אי עמידה בלוחות זמנים או אי ירידה לפרטים, ועשויים להיתפס שלא בצדק כלא מקצועיים מספיק.
קשיים ביחסים זוגיים ובהורות
הפרעת קשב וריכוז משפיעה גם על מערכות יחסים: קשריים זוגיים, הורות וקשרים חברתיים. מבוגרים עם ADHD נוטים לשכוח פרטים חשובים כמו תאריכים משמעותיים, משימות שקשורות לבית או לצרכי המשפחה, קושי בביצוע משימות הדורשות ארגון ותכנון. התנהגות אימפולסיבית ותנודות במצב הרוח עלולות לגרום למתחים בקשרים זוגיים, בעוד שהקשיים בארגון ובלוחות זמנים עלולים להקשות על יציבות בקשרים ובחיי המשפחה.
הטיפול התרופתי
מטרת הטיפול התרופתי היא לשפר את התפקוד בתחומי החיים השונים, כגון פרודוקטיביות בלמידה או עבודה, התמדה בעבודה, יציבות במערכות יחסים, שליטה טובה יותר בדחפים תוקפניים, וניהול הורות באופן מיטבי. בחירת התרופה המתאימה למטופל מבוססת על התאמה אישית לצרכיו הייחודיים, תוך התחשבות בגורמים כמו גיל, משך ההשפעה הנדרשת, אופי התסמינים, ותופעות לוואי אפשריות. שיקולים נוספים כוללים אורח החיים של המטופל (כגון שעות פעילות ועבודה), היסטוריה רפואית והעדפותיו האישיות. התאמה נכונה של הטיפול התרופתי חיונית להשגת איזון מיטבי בין שליטה בתסמינים לבין שמירה על איכות החיים.
תרופות מקבוצת הסטימולנטים
מתילפנידאט
מתילפנידאט הנו החומר הפעיל עליו מתבססות התרופות הנפוצות ביותר בשימוש (ריטלין) היא פועלת על-ידי חסימה של הקליטה החוזרת של דופמין ונוראפינפרין בסינפסות המוח, מה שמשפר את יכולת הריכוז והשליטה בדחפים.
- ריטלין "רגיל": במינונים של 10 מ"ג, פעיל למשך 4 שעות. מתאים בעיקר לשלבים הראשונים של הטיפול.
- ריטלין LA: במינונים של 10, 20, 30 ו-40 מ"ג. פועל בשחרור מושהה למשך 8 שעות.
- קונצרטה: ריטלין בשחרור מושהה, במינונים של 18, 27, 36 ו-54 מ"ג, פעיל למשך כ-12 שעות.
- פוקלין: התרופה מבוססת על דסמתילפנידאט, החלק הפעיל בריטלין.
תכשירים על בסיס אמפטמין
תרופות אלו פועלות על-ידי חסימה של קליטה חוזרת של דופמין ונוראפינפרין ועלייה בהפרשת דופמין בסינפסות המוח.
- אטנט (Adderall): במינונים של 5, 10, 20 ו-30 מ"ג, פעיל למשך 6 שעות.
- אטנט-XR: גרסה בשחרור מושהה של אדרל. פעיל עד כ-12 שעות.
- וויוונס (ליסדקסאמפטמין): במינונים של 30, 50 ו-70 מ"ג. פעיל עד כ-12 שעות.
תכשירים שאינם סטימולנטים
אטומוקסטין (Strattera):
אטומוקסטין פועלת על-ידי עיכוב הקליטה החוזרת של נוראפינפרין במוח. השפעתה מופיעה בהדרגה, לרוב לאחר מספר שבועות. מתאימה גם למטופלים עם הפרעת קשב וריכוז המלווה בחרדה או דיכאון, או למי שאינו יכול להשתמש בסטימולנטים בשל תופעות לוואי או רק של שימוש בחומרים.
וולבוטרין (Bupropion):
וולבוטרין, תרופה המשמשת גם לדיכאון והפסקת עישון, פועלת על דופמין ונוראפינפרין. היא עשויה להתאים למטופלים עם הפרעת קשב וריכוז, או כחלופה לסטימולנטים.
תכשירים אלה מספקים מענה חלופי ומתאימים במיוחד למקרים בהם טיפול בסטימולנטים אינו מתאפשר.
צרו קשר ונשמח לסייע בכל עת!
