עבור לתוכן

טיפול בפוסט טראומה

PTSD, טראומה

טראומה יכולה לרדוף אותנו שנים רבות לאחר שאירעה. היא מעלה בנו זיכרונות כואבים ומציפה אותנו שוב ושוב ברגשות קשים של פחד, חרדה, אשמה ובושה. טראומה יכולה להשפיע לרעה על היכולת שלנו לתפקד וליהנות מחיינו. אבל ניתן להתמודד עם PTSD – בעזרת תמיכה נפשית, טיפול ממוקד טראומה ואמונה ביכולת שלנו להשתקם ולהמשיך הלאה.

ד"ר אורן טנא- פסיכיאטר מומחה

טיפול בטראומה- כל מה שחשוב להכיר בדרך אל ההחלמה- שיטות, סוגי טיפולים ואתגרים. פסיכיאטר מסביר

טראומה יכולה לרדוף אותנו שנים רבות לאחר שאירעה. היא מעלה בנו זיכרונות כואבים ומציפה אותנו שוב ושוב ברגשות קשים של פחד, חרדה, אשמה ובושה. טראומה יכולה להשפיע לרעה על היכולת שלנו לתפקד וליהנות מחיינו. אבל ניתן להתמודד עם PTSD – בעזרת תמיכה נפשית, טיפול ממוקד טראומה ואמונה ביכולת שלנו להשתקם ולהמשיך הלאה.

טיפול בטראומה- כל מה שחשוב להכיר בדרך אל ההחלמה- שיטות, סוגי טיפולים ואתגרים. פסיכיאטר מסביר



ד"ר אורן טנא- פסיכיאטר מומחה



PTSD, טראומה

מה זה פוסט טראומה ?

מה זה PTSD ?

כולנו חווים טראומות במהלך החיים. בטח במהלך החיים בישראל. ולרובנו יהיו תסמינים נפשיים כלשהם, לאחר חשיפה לאירוע טראומתי משמעותי. חשוב להבין - זה טבעי לגמרי להגיב לאירוע קשה, אפילו רצוי, ופעמים רבות התגובה הנפשית היא חלק בריא מתהליך העיבוד של הטראומה.

רוב גדול שלה האנשים שחוו טראומה, ואפילו משמעותית, יתאוששו ממנה לאחר "תקופת עיבוד" זו. אבל כמו תחומים רבים אחרים בפסיכיאטריה וברפואה, ויסות ומידתיות הם שם המשחק. כאשר התסמינים הפוסט-טראומתיים לא חולפים, מתעצמים, גורמים לסבל ניכר או משפיעים עמוקות על תפקודו של האדם הסובל, ייתכן שמדובר בהפרעה פוסט-טראומתית או בשמה הלועזי PTSD - Post Traumatic Stress Disorder. הפרעה זו עלולה להיות קשה ומורכבת, אבל... יש לה טיפול! כתבה זו נועדה לעשות עבורם קצת סדר במושג ה-PTSD.

תסמינים פוסט טראומה

פוסט טראומה תסמינים

הפרעה פוסט-טראומתית עלולה להופיע בעקבות אירוע כואב כלשהו - תאונה, אונס, פיגוע ועוד. בדרך כלל מדובר באירוע שמחוץ לטווח ההתנסויות שאדם רגיל לחוות ביומיום, ואשר נחווה בפחד, חוסר אונים ואימה. תסמינים פוסט-טראומתיים יכולים להופיע מיד לאחר הטראומה, ולעתים רק בשלב מאוחר יותר בחיים. התסמינים מחולקים לארבעה צברים עיקריים – (I) חוויה מחדש - האדם נזכר בטראומה וחווה אותה שוב ושוב למרות שאינו רוצה בכך. (II) הימנעות – האדם מנסה להימנע מכל מה שמזכיר את הטראומה וכך הולך ומצטמצם. (III) קוגניציות שליליות – תבנית החשיבה של האדם משתנה, והוא הופך פסימי, סוחב רגשות אשם ועוד. (IV) עוררות יתר – האדם דרוך כל העת, מתקשה לישון ולהתרגש, קופץ מכל רע ומרגיש עצבני.

סימפטומים של פוסט טראומה

תסמינים של פוסט טראומה

• פחד מתמיד
יש היזכרות חוזרת באירוע הטראומתי, דברים רבים במציאות מקפיצים את תחושת המתח והחרדה, כמו מקומות, זמן מסויים במהלך היום, אנשים, ריחות או רעשים וכו'. התחושות הקשות מקשות על התפקוד היומיומי.

• פלאשבקים (החזרים) של אירוע הטראומה
האדם חווה את האירוע חוזר על עצמו "כמו סרט", מחשבות חוזרות לעיתים לא רצוניות משחזרות את החוויה הטראומתית שוב ושוב.

• קרירות רגשית
תחושה של ניתוק, אדישות, האדם חש את עצמו "חסר רגש" ואף "חי-מת". קיימת נטייה מרגשות או מחשבות שליליים, ולעיתים גם ניסיון להמנע מכל רגש בכלל.

• הימנעות והתרחקות
נטייה להימנע ולהתרחק מכל דבר או גורם שמזכיר את האירוע הטראומתי, בין היתר התרחקות ממקומות, מאנשים, ממצבים מסוימים ועוד.

• קשיי שינה
הגוף דרוך כל העת ולא מתאפשרת רגיעה, ובטח לא שינה.

• קשיי ריכוז
לעיתים המוח משחזר שוב ושוב את האירוע הטראומתי, ובעקבות כך נוצרים קשיי ריכוז עקב "חוסר פניות" של המוח.

• עוררות ודריכות, רגישות לרעשים
כל גירוי מבהיל ו"מקפיץ" את האדם, המתח והאימה מלווים את האדם על בסיס יומיומי, גם סביב אירועים שלא קשורים אך מעוררים זכרונות מורכבים, הגוף בסטרס ובמתח תמידי.

• כעס
תחושות קשות של כעס ואשמה, מדוע זה קרה לי, ניתוח חוזר ושחזור של האירוע, כעס על העולם ועל הקרובים והסובבים, עד כדי התרחקות מחשש לפגיעה בהם.

• עצבנות ורגזנות
מצב של מתח תמידי וכתוצאה מכך סף תסכול נמוך, עצבנות ולעתים התפרצויות זעם.

• בושה ואשמה
הצפה של מחשבות חוזרות של אשמה ובושה על מה שקרה, ניתוח חוזר של האירוע, קושי להתמודד עם התוצאות וגם תחושות של אשמה על קשיי ההתמודדות. לעתים גם יש אשמת ניצולים – "מדוע אני עדיין חי בעוד אחרים לא?".

• דיכאון ופסימיות
תחושה של חוסר טעם מהחיים, יאוש, חוסר תקווה, בכי תכוף, חוסר עניין בדברים, תחושות של עצבות ויאוש ואף אובדנות ותחושה שאין עתיד.

• דימוי עצמי נמוך
קושי לסמוך על עצמי ועל התחושות שלי שוב, הביטחון העצמי נפגע, העולם נחווה כמקום לא בטוח ואף מסוכן.

• השפעה על הקשר המשפחתי, על יחסי מין ואינטימיות
קושי רב להרגיש מיניות או להיות מיניים, לעיתים יש פגיעה פיזית בה דימוי הגוף נפגע, במיוחד במצבים של פגיעה מינית או אונס.

חושבים שאתם סובלים מפוסט טראומה?

זו שאלה לא פשוטה לעיתים. לפעמים התסמינים מתגלים רק שנים לאחר אירוע הטראומה וקשה לקשר ביניהם. תסמינים כגון חלומות וזיכרונות חוזרים, התקפי חרדה, בעיות שינה וקושי בריכוז יכולים להעיד על PTSD.

אם אתם חווים סימפטומים מטרידים שפוגעים בתפקוד שלכם, מומלץ להיבדק אצל מומחה. רק אבחנה מקצועית תאפשר לקבוע האם מדובר בהפרעה פוסט-טראומטית ומהו הטיפול המתאים. אל תוותרו על האפשרות להקלה והחלמה.

צור קשר מנטליקס - קבע תור עם פסיכיאטר מומחה- מנטליקס הדור הבא של רפואת הנפש

פוסט טראומה אבחון עצמי

אם ספרתם ארבע תשובות חיוביות או יותר ייתכן שאתם סובלים מ-PTSD. אל תישארו עם זה לבד. פנו לאיש מקצוע לאבחון ולקבלת טיפול.

האם במהלך החודש האחרון:
1. היו לכם סיוטים על האירוע הטראומתי או שחשבתם עליו גם כשלא רציתם?
2. השתדלתם לא לחשוב על האירוע או ממש התאמצתם להימנע ממצבים שהזכירו לכם את האירוע?
3. עמדתם על המשמר כל הזמן, הרגשתם דרוכים או נבהלתם בקלות?
4. הרגשתם מין קהות חושים, תחושת ניתוק מאנשים בסביבה שלכם?
5. הרגשתם אשמה או שלא הצלחתם להפסיק להאשים את עצמכם או אחרים באירוע או בבעיות שהאירוע גרם להן?

לפעמים קורים לאנשים דברים מפחידים במיוחד, איומים או טראומטיים. לדוגמה. תאונה קשה או שריפה. תקיפה או התעללות פיזית או מינית. מלחמה או אירוע טרור. האם חוויתם חלילה אירוע כזה? אם התשובה היא לא, סביר שאין לכם PTSD ואתם משוחררים משאר השאלות. אם עניתם כן, המשיכו לענות על חמש השאלות הבאות וספרו תשובות חיוביות.

חוששים שאולי אתם סובלים מפוסט-טראומה? אבחון סופי נעשה רק בידי איש מקצוע, אבל השאלות הבאות עשויות לתת לכם אינדיקציה, אם התגובה הנפשית שלכם לאירוע קשה אולי גלשה ל-PTSD. ענו בכנות.

בחנו את עצמכם – האם אתם סובלים מ-PTSD?

זקוקים לעזרה בהבנת מה שקורה בתוככם?
טראומה יכולה להשאיר צלקות עמוקות שממשיכות להציק ולהפריע לתפקוד היום-יומי.
זיכרונות לא רצויים, חרדות, התקפי בכי או זעם, קשיי ריכוז ובעיות שינה הם דוגמאות לתסמינים שיכולים להצביע על כך.
זכרו, תמיד אפשר לשנות - הכוח בידיים שלכם! אל תחששו לבקש עזרה.
זקוקים לעזרה בהבנת מה שקורה בתוככם?
טראומה יכולה להשאיר צלקות עמוקות שממשיכות להציק ולהפריע לתפקוד היום-יומי. זיכרונות לא רצויים, חרדות, התקפי בכי או זעם, קשיי ריכוז ובעיות שינה הם דוגמאות לתסמינים שיכולים להצביע על כך. זכרו, תמיד אפשר לשנות - הכוח בידיים שלכם! אל תחששו לבקש עזרה.

איך מטפלים בפוסט טראומה?

טיפול בפוסט טראומה

התגובה לאירוע הטראומתי היא אישית ואינדיבידואלית. ייתכן שמספר אנשים שחוו את אותו אירוע בדיוק, יגיבו אחרת, וחלקם יפתחו תסמינים בעוד אחרים לא. הטיפול בטראומה חייב לכן להיות מותאם אישית, והוא תלוי קודם כל במבנה האישיות של האדם, גילו של האדם, הכוחות הנפשיים שעומדים לרשותו, התסמינים שהתפתחו וגם הזמן שעבר מהאירוע הטראומתי. אין בנמצא טיפול תרופתי ל-PTSD. התרופות מהוות פעמים רבות חלק חשוב ממערך הטיפול, שכן הן מסייעות להתמודדות עם תסמינים נלווים להפרעה, דוגמת דיכאון, חרדה וקשיי שינה – אבל הטיפול העיקרי בתסמינים הפוסט-טראומתיים הוא שיחתי. פעמים רבות נדרשת גם התערבות משפחתית וסוציאלית – חיבור האדם הסובל למקורות התמיכה שלו בקהילה.

הטיפול השיחתי בפוסט-טראומה נחלק למספר שיטות, שברובן יש עבודה של חשיפה הדרגתית לאירוע הטראומתי, באורח שמאפשר לאדם לעבד את הזיכרון הקשה בדרך שמסבה פחות כאב ומאפשרת מגע מווסת עם הטראומה. בין השיטות – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה (Trauma focused CBT), חשיפה ממושכת (PE), טיפול בגירוי דו-צידי של המוח (EMDR), טיפול שיחתי דינאמי או תמיכתי. פעמים רבות המטפל נוקט בגישה אינטגרטיבית – היינו מכליל מספר שיטות בטיפול באדם הסובל, בלי "להינעל" על שיטה אחת.

מטרת הטיפול הרגשי היא לסייע לאדם לחזור לתפקוד ולשגרה, לעבד את הטראומה, להתמודד עם הסימפטומים השונים שמופיעים ולהילחם בהימנעויות. האבחון הפסיכיאטרי וההסבר למטופל הם תמיד ראשית התהליך, ויש להם חשיבות אדירה בתהליך ההחלמה. אנשים רבים שסובלים מתסמיני PTSD אחוזי חרדה שמא הם משתגעים, "שרוטים" ואבודים, וקבלת אבחון מקצועי ומדויק, שמלווה במידע מבוסס על הפרעתם, שכיחותה - והאופציה לטפל בה, פעמים רבות ממש מצילה חיים.

שילוב של טיפול פסיכותרפויטי ותרופתי עשוי להקל מאוד על החזרה לשגרת החיים. צוות רב מקצועי הפועל בתיאום לטובת המטופל, כל אחד בתחומו, עשוי לסייע בהליך ההחלמה. לעתים נדרשת גם התערבות עם משפחת המטופל.

במנטליקס היתרון הגדול הוא שכל רכיבי התוכנית נמצאים תחת קורת גג אחת, וקיים תיאום מלא בין כל הגורמים המעורבים בטיפול במטופל.

שיטות טיפול בפוסט טראומה

שיטות טיפול בטראומה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד טראומה (Trauma focused CBT)
טיפול שמטרתו "בנייה מחדש" של מחשבות, אמונות והתנהגויות שנבנו סביב הטראומה ושגורמות סבל, חרדה ואי שקט. המטופל לומד לווסת את המחשבות המציפות, ולשנות את דפוסי ההתנהגות שמקבעים את הטראומה.

חשיפה ממושכת (PE- prolonged exposure)
שיטת טיפול אשר פותחה על ידי פרופ' עדנה פואה, מבוססת על העיקרון של חשיפה מדורגת, אך חוזרת וממושכת לגירויים אשר מזכירים את הטראומה או מעוררים פחד והימנעות. ההנחה היא שככל שהאדם נחשף יותר ויותר לגירויים אלה, כך השפעתם השלילית על מצבו פוחתת בהדרגה.

EMDR
שיטת טיפול שמבוססת על ההנחה שגירוי של שתי אונות המוח (לדוגמה על-ידי תנועות עיניים מצד לצד וכו'), תוך כדי עבודה שכוללת חשיפה והיזכרות מווסתת של האירוע הקשה, עשויה לסייע בהתמודדות עם תסמינים פסוט-טראומתיים. EMDR מהווה לרוב חלק ממעטפת טיפולית, בשילוב טכניקות נוספות כמו הרפיה, ויסות חושי ועוד.

טיפול דינאמי
לצד שיטות הטיפול הספציפיות והממוקדות לטראומה, פעמים רבות מתפתח עם המטפל טיפול עמוק וארוך טווח, המבוסס על פסיכותרפיה דינאמית ובוחן היבטים רבים בחיי המטופל ומערכות היחסים שלו – עם ובלי קשר לטראומה שחווה.

טיפול פסיכיאטרי
ככתוב מעלה, הטיפול התרופתי אינו מרפא PTSD, אלא מסייע בהקלה על התסמינים הנלווים דוגמת חרדה, דיכאון, קשיי שינה ועוד. לתרופות פעמים רבות תפקיד חשוב בכך שהן מאפשרות את המרחב הטיפולי הנדרש לטיפול השיחתי, על-ידי צמצום רמות הדיכאון והחרדה. תפקיד משמעותי נוסף לפסיכיאטר הוא אבחון מקצועי ומדויק, המסייע בהתאמת הטיפול המתאים ביותר למטופל.

חמישה דברים שאולי לא ידעתם על הפרעה פוסט טראומתית PTSD:

יותר בנשים

כשאומרים פוסט טראומה, לרוב חשובים על מלחמה וחיילים שנותרו מצולקים. אבל למעשה הפרעה פוסט טראומתית שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים, והסיבה העיקרית לה היא אלימות, מינית או אחרת.

לפעמים מופיעה באיחור

PTSD לא תמיד מופיע מייד לאחר הטראומה. ההפרעה עלולה להופיע אפילו שנים אחריה, לרוב לאחר טריגר שיזכיר את הטראומה המקורית, או טראומה חדשה.

הטיפול העיקרי - שיחות

יש טיפול ל-PTSD, אבל לא תרופתי. הטיפול התרופתי מכוון לתסמינים הנלווים להפרעה כמו דיכאון וחרדה. הטיפול העיקרי והיעיל ל-PTSD הוא שיחתי.

לא באמת אבחנה חדשה

אף שטראומות מלוות אותנו משחר האנושות, וגם פוסט טראומה כמובן, האבחנה הרשמית של PTSD נכנסה לספר האבחנות האמריקאי הרשמי ה-DSM רק לפני 40 שנה. למלחמת ווייטנאם הייתה תרומה מכרעת לכך.

קשה לחיזוי

עד היום אנחנו לא יודעים מה יגרום לאדם מסוים לפתח הפרעה פוסט טראומתית ולאחר לא. גורם הסיכון העיקרי והמשמעותי ביותר הוא עוצמת ומשך הטראומה.

מפסיכיאטרית לעברית

רופאים לא רק כותבים לא ברור, אלא גם מדברים לפעמים במושגים שדורשים תרגום... אז הנה הפינה "מפסיכיאטרית לעברית", בה אנחנו מתרגמים עבורכם משפט רפואי לא ברור. כשרופא אומר את המשפט:
"זה PTSD כרוני עם Delayed Onset ונדרשת חשיפה הדרגתית ב-EMDR"

למה הכוונה? אז ככה:

הוא המונח הלועזי להפרעה פוסט-טראומתית, אוסף תסמינים המתפתח לעתים לאחר חשיפה לאירוע קשה. כרוני – אומר שהתסמינים הנצפים נמשכים מעל שלושה חודשים.Delayed onset משמעו שאוסף התסמינים לא הופיע מיד לאחר הטראומה, אלא תקופה מסוימת לאחריו (לפעמים אפילו לאחר שנים). חשיפה הדרגתית היא שיטת טיפול בה האדם נחשף בהדרגה ולא באורח מציף למחשבות והתנהגויות שמפחידות אותו, EMDR היא אחת משיטות הטיפול בה החשיפה נעשית, תוך גירוי דו צידי של מוח, לדוגמה בעזרת תנועות עיניים.

אז מה נאמר כאן בעצם:
"זו הפרעה פוסט-טראומתית עם תסמינים שלא הופיעו מיד לאחר האירוע הקשה אלא תקופת זמן אחריו. התסמינים הללו נמשכים כבר יותר משלושה חודשים. רצוי לבצע טיפול רגשי שיכלול היזכרות מכוונת אך הדרגתית בתכנים הקשים, תוך כדי שימוש בטכניקה שמגרה את שני צדי המוח, דוגמת תנועות עיניים".

שאלות נפוצות

איך מטפלים בפוסט טראומה ?

הפרעה פוסט-טראומתית עלולה לחבל בחיים של מטופלים ובני משפחותיהם. חשוב לדעת, שניתן וצריך לטפל בה. הטיפול כמעט תמיד כולל מענה רב מקצועי – פסיכיאטר המאבחן את הבעיה, רושם במידת הצורך טיפול תרופתי לתסמינים הנלווים דוגמת דיכאון או חרדה (ל-PTSD עצמו אין טיפול תרופתי) פסיכותרפיסט המלווה את המטופל בטיפול ממוקד טראומה (מסוגים שונים), ומסייע למטופל לעבד את הזיכרון הכואב ולהפוך פצע מדמם לצלקת; והתערבות סוציאלית – גיוס מסגרות תמיכה בסביבת המטופל ועבודה להעלותו על מסלול של שיקום. כל זה מתחיל בצעד אחד, שהוא לא תמיד פשוט. פנייה לעזרה. אל תישארו עם PTSD לבד. במנטליקס מחכים לכם מיטב הצוותים כדי לסייע לכם להחלים.

כשמו, טיפול ממוקד טראומה, בשונה מטיפול דינאמי "פתוח", לרוב ממוקד בתסמינים הפוסט-טראומתיים ב"כאן ועכשיו". הטכניקה הטיפולית נסמכת על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT או CBT focused trauma) בה מפרידים בין השפעות הטראומה על החשיבה (קוגניציה) של האדם וערעור אמונות ש"מגיע לי רע" או ש"העולם מקום מסוכן", לבין התערבויות התנהגותיות המלמדות את המטופל שיטות הרגעה, ועוזרות לו להתמודד עם הימנעויות שפיתח בשל הטראומה (כמו לא ללכת למקומות הומי אדם, או לא לשחק עם הילדים וכו'). העיקרון הוא לאפשר חשיפה הדרגתית לזיכרון הטראומתי, כדי לסייע למטופל לעבד את הזיכרון הכואב ולהפוך פצע מדמם לצלקת. כל זה מתחיל בצעד אחד, שהוא לא תמיד פשוט. פנייה לעזרה. אל תישארו עם PTSD לבד. במנטליקס מחכים לכם מיטב הצוותים כדי לסייע לכם להחלים.

בדומה לטיפול CBT, גם בטיפול EMDR (ראשי תיבות של and desensitization movement eye reprocessing) מתמקדים בטיפול בתסמינים הפוסט-טראומתיים – היינו המחשבות השליליות שאדם מפתח, וההימנעויות שהוא מאמץ בעקבות הטראומה. בשיטה זו, נערך הטיפול תוך כדי גירוי של שני צדי המוח, באמצעות תנועות עיניים (תהליך המדמה את הנעשה בעת חלימה), או נגיעה בברכיים וכו'. ההערכה היא שהעבודה המשולבת הזו מאפשרת לאדם לעבד את החוויה הקשה שעבר, בדומה לנעשה בחלומות בהם אנחנו מעבדים את אירועי היום שחלפו, וכך להפוך את הזיכרון הקשה למשהו שניתן לחיות עמו. כל זה מתחיל בצעד אחד, שהוא לא תמיד פשוט. פנייה לעזרה. אל תישארו עם PTSD לבד. במנטליקס מחכים לכם מיטב הצוותים כדי לסייע לכם לעלות על מסלול של החלמה.

פסיכיאטר הוא רופא שהתמחה בבריאות הנפש – או פסיכיאטריה. מבין הפסיכיאטרים, ישנם כאלה העובדים בעיקר בתחום הטיפול בהפרעות פוסט טראומתיות. פסיכיאטרים אלה אמונים על אבחון נכון של המצוקה עמה מגיע המטופל, והבדלה בין מצבים בהם התגובה לאירוע הטראומתי היא נורמטיבית לבין מצבים בהם היא גולשת למחוזות שדורשים טיפול. פסיכיאטר מומחה בפוסט טראומה עשוי להתאים למטופל טיפול עבור התסמינים הנלווים להפרעה דוגמת קשיי שינה, דיכאון או חרדה (שכן אין טיפול תרופתי לפוסט-טראומה עצמה), ובנוסף לבנות עבור המטופל תכנית טיפול כוללת, בשיתוף מטפל שיחתי וגורמי תמך בקהילה, כדי לאפשר לו לעלות על מסלול של החלמה. פניה לעזרה היא לא צעד פשוט. אבל אין סיבה להישאר עם PTSD לבד. במנטליקס מחכים לכם מיטב הצוותים כדי לסייע לכם להחלים.

אבחון של הפרעה פוסט טראומתית או PTSD נערך בידי איש מקצוע בתחום בריאות הנפש, לרוב פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני. האבחון מתבצע בעזרת שיחה עם המטופל, ולעתים גם בעזרת מילוי שאלונים ושיחות עם בני משפחה. ב-PTSD, לאחר החשיפה לאירוע הטראומתי, מתפתחים תסמינים נפשיים מתמשכים בארבעה צברים עיקריים: (1) חוויה מחדש של האירוע הקשה; (2) התפתחות של התנהגויות נמנעות כדי לא להיחשף לשום דבר שמזכיר את הטראומה; (3) שינוי באורח החשיבה ואימוץ מחשבות שליליות על העצמי, על העולם ועל העתיד; (4) עוררות יתר ודריכות מתמדת המתבטאות בין היתר בעצבנות ובקשיי שינה. פניה לעזרה היא לא תמיד קלה. אבל לא כדאי להישאר עם PTSD לבד. במנטליקס מחכים לכם מיטב הצוותים כדי לסייע לכם לעלות על מסלול של החלמה.

ההתמודדות עם הפרעה פוסט טראומתית היא חוויה מורכבת, שפעמים רבות דורשת עזרה של אנשי מקצוע, ושל מערכת התמיכה שסביב המטופל. חשוב לדעת, שב-PTSD, גם כרוני וקשה, ניתן וצריך לטפל, ואפשר בהחלט להקל על הסבל של האדם המתמודד. הטיפול כולל כמעט תמיד מענה רב מקצועי: פסיכיאטר המאבחן את הבעיה, רושם במידת הצורך טיפול תרופתי לתסמינים הנלווים דוגמת דיכאון או חרדה (ל-PTSD עצמו אין טיפול תרופתי) פסיכותרפיסט המלווה את המטופל בטיפול ממוקד טראומה (מסוגים שונים), ומסייע למטופל לעבד את הזיכרון הכואב ולהפוך פצע מדמם לצלקת; והתערבות סוציאלית – גיוס מסגרות תמיכה בסביבת המטופל ועבודה להעלותו על מסלול של שיקום. כל זה מתחיל בצעד אחד, שהוא לא תמיד פשוט. פנייה לעזרה. אל תישארו עם PTSD לבד. במנטליקס מחכים לכם מיטב הצוותים כדי לסייע לכם להחלים.

פוסט טראומה שנגרמת מחוויה טראומתית שאירעה בעת לחימה צבאית, מכונה גם הלם קרב. תסמיניה דומים ל-PTSD" אזרחי" וכוללים תסמינים נפשיים מתמשכים בארבעה צברים עיקריים: (1) חוויה מחדש של האירוע הקשה; (2) התפתחות של התנהגויות נמנעות כדי לא להיחשף לשום דבר שמזכיר את הטראומה; (3) שינוי באורח החשיבה ואימוץ מחשבות שליליות על העצמי, על העולם ועל העתיד; (4) עוררות יתר ודריכות מתמדת המתבטאות בין היתר בעצבנות ובקשיי שינה. פניה לעזרה היא לא תמיד קלה. אבל לא כדאי להישאר עם PTSD לבד. במנטליקס מחכים לכם מיטב הצוותים כדי לסייע לכם לעלות על מסלול של החלמה.

דברו איתנו בוואטסאפ

תפריט נגישות