נוירופסיכיאטריה

תסמיני הפרעות נוירו פסיכיאטריות

הנוירופסיכיאטריה יושבת בממשק שבין עולם הנוירולוגיה (מערכת העצבים) והפסיכיאטריה. והרי גם הפסיכיאטריה וגם הנוירולוגיה עוסקות במוח האנושי, ורבות מההפרעות בתחום הזה בעלות בסיס משותף.

כך לדוגמה, פעמים רבות מחלה "נוירולוגית" דוגמת פרקינסון או טרשת נפוצה, מתבטאת בתסמינים פסיכיאטריים בולטים כגון דיכאון או חרדה, וגם הפרעות "פסיכיאטריות" דוגמת דיכאון או פסיכוזה יכולות להתבטא בהפרעות תנועה. לעתים, קשה אפילו לקבוע אם תסמין מסוים הוא נוירולוגי או פסיכיאטרי, לדוגמה פגיעה קוגניטיבית ופגיעה בזיכרון, כאבי ראש, התפרצויות כעס, תסכול, ועוד דוגמאות.

דוגמאות להפרעות נוירופסיכיאטריות נפוצות כוללות פרכוסים ממקור אפילפטי או ממקור פונקציונלי (שאינו אפילפטי), הפרעות קונברסיביות בהן תסמין נוירולוגי דוגמת שיתוק או עיוורון זמני מיוחסים לסטרס נפשי, הפרעות סומטופורמיות בהן מצוקה נפשית מתבטאת בתסמין גופני דוגמת כאב, ועוד. במקרים אילו מומלץ לפנות למרפאה שעובדת עם צוות רב-מקצועי בשיתוף פעולה של פסיכיאטרים, פסיכולוג קליני, פסיכולוג שיקומי, עובדת סוציאלית ועוד, כדי לייצר מעטפת טיפולית כוללת עבור המטופל.

תהליך אבחון הפרעה נוירו פסיכיאטרית אצל מבוגרים

המפגש הראשון של המטופל ומשפחתו הוא עם פסיכיאטר מומחה בו מתבצע אבחון מקיף שכולל את בדיקת המטופל בשיחה ובמקרה הצורך גם באורח פיזי, לצד מעבר על כל החומרים הרפואיים בתיקו. נוירופסיכיאטר רואה את המטופל כמכלול שלם ובוחן את כל הבעיות כדי לקבל תמונת מצב מקיפה ויסודית, במטרה לסייע למטופל ולמשפחתו.

לאחר מכן מתבצע לעתים אבחון נוירוקוגניטיבי או אבחון פסיכולוגי מלא, כשהמטרה היא למקד את האבחנה ולזהות את אזורי הקושי המרכזיים.

בשלב השלישי לכל מטופל או מטופלת נבנית תוכנית טיפול פסיכיאטרי מותאם אישית. רופא נוירופסיכיאטר יכול לבחון את מכלול הטיפול התרופתי באדם. לדוגמא תרופה שניתנת לפרקינסון עשויה להשפיע על המצב הרגשי ולגרום להתפרצויות זעם, לכן חשוב לשקול את כל ההשפעות הנלוות לכל טיפול במצב זה ולבצע התאמה מיטבית של הטיפול התרופתי.

נוירופסיכיאטריה גם בקרב ילדים ומתבגרים

גם ילדים ומתבגרים הסובלים ממצבים נוירולוגיים שונים עשויים לסבול מבעיות נפשיות מורכבות.

התופעה הנפוצה ביותר היא הפרעת קשב שמשולבת עם בעיות רגשיות, לדוגמא שילוב של בעיות קשב וריכוז עם לקויות למידה או חרדה. ישנם מצבים בהם הבעיות הרגשיות אף משמעותיות יותר מאלה הנוירולוגיות ומשפיעות יותר על חיי הילד. לסובלים מהפרעת קשב עשויה להיות גם פגיעה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי. ניתן להבחין בכך גם בקרב ילדים שסובלים מאפילפסיה, לדוגמה, שבהם הסיכוי לסבול מדיכאון או חרדה הוא גבוה משמעותית מאשר בקרב אוכלוסייה הרגילה.

גם אצל ילדים הסובלים מהפרעה על הסקפטרום האוטיסטי או בעיכוב שכלי התפתחותי או בלקות התפתחותית, יש סיכוי גבוה יותר לסבול מבעיות רגשיות מורכבות כגון הפרעות חרדה, מצבים פסיכוטיים, הפרעת התנהגות שתכלול התפרצויות וקשיי וויסות ועוד.

במקרים נוירולוגיים דוגמת מצב לאחר חבלת ראש, ניתוח בראש, גידול וכו' ניתן להבחין כי עלולות להיות השפעות על המצב הנפשי של האדם ואף על אישיותו.

אבחון נוירו פסיכיאטרי בקרב ילדים ומתבגרים

בתהליך האבחון של ילדים ומתבגרים, פסיכיאטר ילדים ונוער מומחה אוסף את כל הנתונים מהוריו של הילד וכן מהגורמים החינוכיים והטיפוליים שמעורבים בטיפול בילד. לאחר מכן מתבצעת בדיקה גופנית נוירולוגית וכן אבחון פסיכיאטרי. בדיקות נוספות עשויות להידרש, למשל בדיקת קשב או טסטים פסיכולוגיים ועוד. לאחר מכן הפסיכיאטר יתאים את תוכנית הטיפול הפסיכיאטרי לילד ויעקוב אחר יעילותו.