עבור לתוכן

פסיכיאטר ילדים

טיפול בילדים ומתבגרים

חרדות, דיכאון וקשיים רגשיים יכולים להציק ולהעיק על חייהם של ילדיכם ועלולים לגרום להם לקושי בתפקוד היום-יומי, לבעיות התנהגות ואף לפגוע בעתידם.
בעיות אלו יכולות להופיע בשקט, מבלי שהילד או המתבגר יבקשו עזרה. אבל הטיפול המקצועי המתאים יכול לאפשר להם להתגבר על הקשיים ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם לחיים מאושרים ומלאי משמעות.

חרדות, דיכאון וקשיים רגשיים יכולים להציק ולהעיק על חייהם של ילדיכם ועלולים לגרום להם לקושי בתפקוד היום-יומי, לבעיות התנהגות ואף לפגוע בעתידם.
בעיות אלו יכולות להופיע בשקט, מבלי שהילד או המתבגר יבקשו עזרה. אבל הטיפול המקצועי המתאים יכול לאפשר להם להתגבר על הקשיים ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם לחיים מאושרים ומלאי משמעות.



טיפול בילדים ומתבגרים

טיפול בילדים ונוער

טיפול בילדים ונוער

פעמים רבות הורים שילדיהם מתמודדים עם קשיים רגשיים, מרגישים מבולבלים אפילו מול ההחלטה הכי בסיסית – למי פונים? לפסיכיאטר? לפסיכולוג? ליועצת? למטפל אחר? במאמר זה ננסה לעשות לכם מעט סדר בעולם הטיפול הנפשי של ילדים ונוער, ולהסביר למי כדאי לפנות מול מגוון אנשי הטיפול העובדים בתחום.
אבל ראשית חשוב להדגיש:
ניתן להקל על מצוקה נפשית של ילדים ובני נוער במגוון דרכים, ואם צריך – חשוב להיעזר.

אילו קשיים נצפה לראות אצל ילדים ומתבגרים?

אילו קשיים נצפה לראות אצל ילדים ומתבגרים?

ילדים בגילאי גן ובי"ס יסודי (5-12) מתמודדים לעיתים עם קשיים בלימודים או בבית שעלולים להיות תוצאה של הפרעת קשב וריכוז, חרדות, שינויים במצב הרוח עד למצבי דיכאון, בעיות התנהגות, התפרצויות כעס או אלימות וחוסר שקט. בקרב בני-נוער בגילאים 12 עד 18, יכולים להופיע הקשיים הללו, ובנוסף נראה ביטויים אופייניים לגיל ההתבגרות הסוער, כמו הפרעות אכילה, קשיים חברתיים משמעותיים, קשיים בהגעה סדירה לבית הספר, הסתגרות, והתנהגויות סיכון, בהן התמכרויות למיניהן, פגיעה מינית, התנהגויות של פגיעה עצמית או אפילו אובדנות.

פסיכיאטר ילדים ונוער

פסיכיאטר ילדים ונוער

מתי נפנה? כיצד מתבצעת בדיקה פסיכיאטרית בילדים ומתבגרים?

מתי נפנה? כיצד מתבצעת בדיקה פסיכיאטרית בילדים ומתבגרים?

פסיכיאטר ילדים ונוער הוא רופא, שלאחר סיום לימודי הרפואה ביצע התמחות בת חמש שנים בתחום הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. בדרך כלל, פסיכיאטר ילדים ונוער הוא הכתובת הנכונה לפנייה באחד מהמצבים הבאים:

• לצורך תהליך של אבחון - אם עולה שאלה האם לילדנו בעיה התפתחותית (בעיה אשר מלווה אותו מגיל צעיר) כמו למשל הפרעת קשב וריכוז (ADHD), הפרעת תקשורת (הפרעה על הרצף האוטיסטי), או בכל תמונה של קשיים ממושכים שלא קיבלו מענה מספק, והותירו אותנו עם תחושה שיש צורך בהבנה מדויקת יותר של מקור הקושי הרגשי.

• כדי לבחון אפשרות להיעזר בטיפול תרופתי - לעיתים ילדים שסובלים מקשיים רגשיים, לדוגמה חרדה מציפה או דיכאון עמוק, יכולים להיעזר בתרופה שיכולה לשנות משמעותית את מצבם לטובה. זה נכון גם במקרים בהם הם מקבלים טיפול שיחתי אצל פסיכולוג ילדים או מטפל אחר, ולמרות הניסיון לסייע להם ממשיכים לסבול ואף מתקשים לתפקד. במצבים כאלה יש מקום לבחון האם תרופה שאותה יכול לרשום פסיכיאטר יכולה לסייע. פסיכיאטר הילדים ימשיך ללוות ילדים אשר נוטלים טיפול תרופתי בכל התקופה שבה הם מטופלים בתרופה, אחת לכמה שבועות או חודשים.

• הערכת מצבי סיכון - לעיתים ילדים ומתבגרים הנמצאים במצוקה, יבטאו את הקשיים בדרכים מסוכנות - למשל יאיימו לפגוע בעצמם. במקרים כאלה, ההורה, או המסגרת החינוכית יבקשו בדיקה בידי פסיכיאטר ילדים ונוער כדי להעריך האם מדובר במצב מסוכן המחייב התערבות מיידית או שהילד יכול לחזור לשגרת חייו עם טיפול מתאים.

פעמים רבות, בוחרים הורים לפנות ראשית למטפל רגשי – לרוב פסיכולוג, עובד סוציאלי או מטפל בהבעה ויצירה שהתמחה בתחום – והם אלה שממליצים על פנייה לפסיכיאטר, אם הם מתרשמים שקיים בכך צורך. כך שסדר הפנייה – לפסיכיאטר או למטפל רגשי – אינו תמיד עקרוני, בתנאי שבסופו של דבר מותאם לילד הטיפול הכולל המותאם עבורו.

איך מתבצעת הערכה פסיכיאטרית לילדים ולמתבגרים?​

איך מתבצעת הערכה פסיכיאטרית לילדים ולמתבגרים? ​

תהליך ההערכה מתחיל במפגש של הפסיכיאטר עם ההורים, בו ישוחח עמם על ילדם, על התפתחותו המוקדמת, שאר בני משפחתו, אירועי חיים משמעותיים, מצבו הבריאותי, וישמע מהם בפירוט על הקשיים שהובילו אותם לפנות לבדיקה. לעיתים יבקש מההורים להשלים את המידע דרך שאלונים שיועברו לצוות החינוכי בבית הספר כדי ללמוד על תפקודו הלימודי של הילד, או סיכום מהמטפלים הרגשיים. לפגישה של הפסיכיאטר עם ההורים מומלץ להביא כל אבחון קודם שנעשה לילד.

לאחר השיחה עם ההורים, ייפגש הפסיכיאטר למפגש אבחון עם הילד או הנער. במפגש זה הפסיכיאטר ישוחח או ישחק עם הילד, ולעיתים ייעזר במשימות קצרות הבודקות למשל את יכולות הריכוז של הילד. בכל מקרה אין מדובר במבחנים כתובים שהילד יצטרך למלא בשעת המפגש. אנחנו ממליצים להורים להסביר לילד לפני הפגישה עם הפסיכיאטר שמטרת המפגש היא להכיר אותו, ללמוד מה מעניין אותו ומה הוא אוהב לעשות וגם לשמוע על הקשיים שלו ולחשוב על דרכים שיכולות לעזור לו להתמודד איתם.

בסיום תהליך ההערכה, ישוחח הפסיכיאטר עם ההורים וידווח על התרשמותו ומה המלצותיו להמשך הטיפול. אם הומלץ על טיפול תרופתי, יקבלו ההורים מרשמים או הפניה מתאימה לרופא הילדים, ויקבעו פגישות מעקב.

חושבים שהילד שלכם זקוק לעזרה?

חרדה, דיכאון וקשיים התנהגותיים אצל ילדים ניתנים לטיפול. ילדכם ראוי לילדות מאושרת, בריאה ומלאת אפשרויות.

מכשולים נפשיים עלולים לחסום את הדרך למימוש הפוטנציאל. לכן, אל תדחו טיפול - פנו עוד היום לליווי של מומחה.
עתיד מלא אפשרויות מצפה לילדכם - אם רק נסיר מכשולים בדרך.

דרכי טיפול בילדים ונוער

• טיפול דיאדי - טיפול משולב הורה וילד, בדרך כלל נערך בילדים בגיל הרך- שנות בית הספר המוקדמות. הטיפול כולל מפגשים משותפים להורה ולילד ומפגשים של הדרכת הורים ללא נוכחות הילד.

• פסיכותרפיה ממוקדת - טיפול ממוקד, דוגמת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מתרכז לרוב בהפחתת תסמינים ספציפיים – לדוגמה תסמינים של חרדה. הטיפול דורש בדרך כלל מוטיבציה גדולה של המטופל ונכונות שלו לבצע משימות ותרגולים בין המפגשים.

• פסיכותרפיה בגישה דינמית - בילדים עם יכולת ביטוי מילולית, ובמתבגרים לרוב נערך הטיפול באמצעות שיחות עם פסיכותרפיסט, בליווי של מפגשי הדרכה להורים.

• הדרכה הורית - נעשית באמצעות מפגשים של המטפל עם ההורים אשר מקבלים הדרכה וסיוע מקצועי איך להתמודד מול הקשיים של הילד, ואיך לסייע לו באורח מיטבי.

• טיפול באמצעות משחק - אצל ילדים קטנים אשר מתקשים להביע את רגשותיהם באמצעות דיבור, בדרך כלל הטיפול הרגשי נעשה באמצעות משחק על ידי פסיכותרפיסט (לרוב פסיכולוג או עובד סוציאלי שהתמחה בתחום).

• טיפול בהבעה ויצירה - מטפלים בהבעה ויצירה נעזרים באמנות, במוזיקה או בתנועה ככלים של ביטוי רגשי ורותמים אותם להליך הטיפולי.

קיימות דרכי טיפול מגוונות בילדים ונוער, כאשר העיקרון החשוב הוא להתאים את הטיפול באורח מיטבי לאופי הילד, לשלב ההתפתחותי שלו ולרצונות שלו. להלן שיטות הטיפול הנפוצות בתחום הטיפול הרגשי בילדים ונוער:

דרכי טיפול בילדים ונוער

מתלבטים לגבי פניה לעזרה?

בריאות נפשית תקינה בילדות היא המפתח להצלחה ואושר בבגרות. חרדות וקשיים רגשיים דורשים טיפול - וככל שהוא מתחיל מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים למניעת קשיים עתידיים. אל תמתינו ש"זה יעבור" - פנו עוד היום להתייעצות עם מומחה. זה הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות למען ילדכם.

האם הילד שלך זקוק לעזרה?

בריאות נפשית תקינה בילדות היא המפתח להצלחה ואושר בבגרות. חרדות וקשיים דורשים טיפול - וככל שהוא מתחיל מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים למניעת קשיים עתידיים. אל תמתינו לנס - פנו עוד היום להתייעצות עם מומחה

טיפול תרופתי בילדים ובמתבגרים

טיפול תרופתי בילדים ובמתבגרים

טיפול תרופתי הוא אחד האמצעים הנוספים הקיימים ב"ארגז הכלים הטיפולי" להקלה בסבלו של ילדכם. מתן תרופות פסיכיאטריות לילדים אינו ענין של מה בכך והחלטה על טיפול זה מתקבלת בכובד ראש. עם זאת, פסילה גורפת של אפשרות טיפולית חשובה זו עלולה למנוע מילדכם טיפול שלעתים יכול לשנות משמעותית את חייו לטובה, במינימום תופעות לוואי. רצוי לשוחח עם הפסיכיאטר הבודק בצורה גלויה ופתוחה על החששות שלכם מפני טיפול תרופתי. בשיחה תוכלו לפרוס בפניו את הלבטים והוא יוכל לסייע בקבלת ההחלטה הנכונה על מנת להקל על סבלו של הילד.

האם קיימות השלכות לבדיקה פסיכיאטרית של הילד?

האם קיימות השלכות לבדיקה פסיכיאטרית של הילד?

על כל רופא או מטפל בתחום בריאות הנפש חלה חובת סודיות רפואית כחלק מחוק זכויות החולה, וחשיפת המידע הרפואי יכולה להיעשות רק בהסכמת הוריו של הילד/ה (למעט מקרי קיצון של מסוכנות או חשד להזנחה המחייבים דיווח בחוק).

הסיכום הרפואי של ילדכם יישאר במסגרת מכון מנטליקס בלבד ויועבר לגורם אחר רק באישור המטופל אם עבר את גיל 18, או הוריו, ולכן אין חשש שהחומר יעבור למסגרות החינוכיות או יירשם בתיק רפואי כלשהו, או ישפיע על עתידו של ילדכם.

כאשר ילדכם במצוקה רגשית משמעותית ומתמשכת, חשוב לא לטמון את הראש בחול בתקווה ש"זה פשוט יעבור", וכדאי לפנות לאבחון על מנת לבחון דרכים לסייע לו. לא תמיד ניתן לרפא את כל המצוקות, בוודאי לא מיד, אך התעלמות מהן עלולה לגרום להחמרת הבעיה. המטרה של כל התערבות טיפולית בילדים ומתבגרים היא לאפשר להם להמשיך במסלול ההתפתחות התקין והטבעי, וגם... פשוט ליהנות מהחיים.

ביחידה לילדים ונוער במכון מנטליקס אנו נותנים מענה רחב לבעיות וקשיים רגשיים מגיל הגן (5) ועד לגיל 18 (וגם לאחריו, ביחידה לטיפול במבוגרים). במכון ניתן לקבל מענה משולב וכולל שכולו ניתן תחת קורת גג אחת – לא תצטרכו להתרוצץ בין פסיכיאטר למטפל רגשי, שאינם מתואמים ביניהם ונמצאים במרפאות שונות. במנטליקס תוכלו לקבל את כל הטיפול, מאבחון פסיכיאטרי ומעקב תרופתי, דרך ליווי שיחתי (פסיכותרפיה) , הדרכת הורים ושיטות טיפול נוספות – באותו מכון. אנו מאמינים שלכל ילד פוטנציאל אישי למימוש עצמי, והמטרה שלנו היא לאפשר לו ולכם לממש את הפוטנציאל הזה. ניתן ליצור קשר בכל עת לצורך התייעצות טלפונית ראשונית. נשמח לסייע.

חמישה דברים שאולי לא ידעתם על חרדה אצל ילדים:

דור הקורונה

מגיפת הקורונה גרמה להכפלת רמות החרדה והדיכאון אצל ילדים ונוער! לפי מחקר שפורסם בעיתון Jama Pediatrics בשנת 2021, אחד מכל חמישה ילדים ברחבי העולם מדווח כיום על תסמיני חרדה משמעותיים.

גוף ונפש

לחרדה פנים רבות בכל גיל, אבל במיוחד בילדות, אז היא יכולה להתבטא בכלל בתסמינים גופניים כמו כאבי בטן או כאבי ראש, או פתיל קצר והתרגזות מהירה.

הורה חרד - ילד חרד

הורה חרד, שווה פעמים רבות ילד חרד, ולא רק בגלל גנטיקה. אם ילד ילמד מאתנו שהעולם מסוכן, קשה יהיה לשכנעו אחרת.

סימני אזהרה

הימנעות מהליכה לבית ספר, שמפורשת לעתים בטעות כעצלנות או פינוק, יכולה להיגרם מחרדה של הילד. לדוגמה, חרדה חברתית.

לא כדאי להתעלם

להתעלמות וחוסר טיפול בהפרעות חרדה בילדות עלולות להיות השלכות ארוכות טווח, מפגיעה בהישגים לימודיים, דרך נזק ליחסים חברתיים ועד סיכון גבוה יותר להפרעות נפשיות בבגרות. לא כדאי לטמון את הראש בחול.

מפסיכיאטרית לעברית

גם לכם נמאס לרוץ לגוגל לתרגם מושגים ששמעתם אצל הרופא? אז הנה הפינה "מפסיכיאטרית לעברית", בה אנחנו עושים את העבודה בשבילכם!. כשרופא אומר את המשפט:
"ילדכם לוקה בסושיאל פוביה, ולכן פיתח דפוס של avoidance. הוא זקוק למענה פסיכופרמקולוגי אך גם להתערבות פסיכותרפויטית"

מה?! אז הנה התרגום:

סושיאל פוביה, היא מונח מקצועי המתאר חרדה חברתית. הכוונה לפחד משתק מפני מצבים חברתיים, למעשה סוג של ביישנות מאוד עמוקה שמקשה על תפקוד. הילד לרוב מפחד לדבר בכיתה, מתקשה ליצור קשרים חברתיים ולענות כשפונים אליו, שונא להיות במרכז תשומת הלב וכו'. Avoidance היא המילה הלועזית למונח הימנעות. דפוס של הימנעות נוצר כאשר הילד מתחיל להימנע מכל דבר שמעורר אצלו חשש, כדי שלא להיתקל בחרדה – לדוגמה – מפסיק ללכת לבית ספר או מוותר על תפקיד בהצגה או על פנייה לחברים. מענה פסיכופרמקולוגי הוא מילה אחרת לטיפול תרופתי (פסיכו=נפש, פרמקולוגי=תרופה – היינו תרופה לנפש) והתערבות פסיכותרפויטית היא טיפול בשיחות (פסיכו=נפשי, תרפיה=טיפול).

אז מה נאמר כאן בעצם:
"ילדכם סובל מחרדה חברתית, סוג של ביישנות קיצונית, ולכן פיתח דפוס של הימנעות מדברים שמעוררים אצלו חרדה זו. הוא יוכל להיעזר בתרופה שתקל על החרדה, לצד טיפול רגשי בשיחות".
דברו איתנו בוואטסאפ

תפריט נגישות