מה גורם לבני נוער ומבוגרים רבים כל כך לפגוע בעצמם? מה הקשר בין פגיעות עצמיות לבין אובדנות? איך ומתי צריך להתערב? פסיכיאטר פרטי עם כל הפרטים.
כשהגוף הופך למוצא אחרון : מהי פגיעה עצמית ?
פגיעה עצמית היא תסמונת בה האדם גורם נזק לגופו בעצמו, לרוב שלא על-מנת למות, אלא כדי לנסות לווסת חרדה מציפה או כאב נפשי בלתי נסבל. על אף שפגיעה עצמית שכיחה יותר בקרב בנות, הרי שגם בנים פוגעים בעצמם. עם זאת בנים ובנות פוגעים בעצמם לרוב אחרת. בנים יותר במכות ובכוויות, בנות יותר בחתכים. פגיעה עצמית הפכה לתופעה שכיחה מאוד בקרב מתבגרים, ולפי חלק מההערכות קרוב ל-20% מבני הנוער פוגעים בעצמם.
שליטה, תקשורת והתמכרות: הפנים הרבות של פגיעה עצמית
מדוע זה מתבצע? מרבית הנערים והנערות הפוגעים בעצמם מתארים רצון להמיר כאב נפשי בכאב גופני, ונעזרים בפגיעות העצמיות כדרך לשכך כאב ולווסת מתח או תסכול מציפים. עיקר הפנייה לפגיעה הפיזית נעשית בעת כאב נפשי, במצבי דיכאון, זעם או חרדה, או במצבים של פלשבאקים של חוויות טראומטיות.
שליטה במצבי לחץ – רוב האנשים הפוגעים בעצמם אומרים שהפגיעה העצמית עוזרת להם להשיג שליטה במצבי לחץ נפשי ומתח. הכאב הפיזי הוא בשליטתם, ועדיף מבחינתם על הכאב הנפשי המגיע גם ללא התראה.
השפעה על יחסים – הפגיעה העצמית משמשת את הפוגעים פעמים רבות כדרך לתקשר עם סביבתם, בין אם מדובר בהורים, חברים או מטפלים. הפגיעה העצמית משמשת כדי לאותת על מצוקה, לגייס עזרה ולהחצין את הכאב הפנימי. הפגיעה העצמית יכולה גם לנבוע מתחושות של בדידות ורצון בהענשה עצמית והלקאה עצמית.
הקשר להתמכרות – הפגיעה העצמית הופכת פעמים רבות להתנהגות תבניתית ממכרת. הפגיעה מווסתת ומשחררת לחץ, וכן מספקת לעתים תחושה של ריגוש ואדרנלין. ההקלה המגיעה בעקבות הפגיעה העצמית היא קצרה, ועם שובם של הרגשות השליליים מופיע הדחף לשוב ולפגוע.
סימני אזהרה – לא תמיד קל לזהות פגיעות עצמיות. סימני אזהרה כוללים: ביטחון עצמי ירוד, ירידה בתפקוד היומיומי, לבישה של בגדים ארוכים שלא תואמים את העונה, משחק עם סכינים, שימוש בפלסטרים או צמידים מרובים וכו'.
לרפא את הנפש: אסטרטגיות טיפול בפגיעה עצמית
הטיפול בפגיעות עצמיות אינו תמיד פשוט, שכן לאדם הפוגע בעצמו לא תמיד קל "לוותר" על התנהגות זו. כמעט תמיד יכלול הטיפול רכיב של טיפול שיחתי (פסיכותרפי) פרטני או קבוצתי, שנועד לאפשר דיבור (על כאב נפשי) במקום פעולה (חיתוך). הטיפול הפסיכולוגי יוצא מנקודת הנחה שהפגיעה העצמית מהווה סימפטום למצוקה רגשית של האדם. הטיפול עוסק בהבנת מכלול החוויות הנפשיות של המטופל.
אם קיימים רכיבים של דיכאון או חרדה משמעותית, ניתן לשלב בטיפול ייעוץ פסיכיאטרי וטיפול תרופתי, לרוב בתרופות נוגדות חרדה ודיכאון שמטרתן להקל על המחשבות השליליות המתלוות להתנהגות הפוגענית. בסופו של דבר, המטרה בטיפול היא להפחית את הסבל של המטופל, ולציידו בכלים שיאפשרו לו לווסת מצוקה וכאב נפשי, גם ללא פגיעה עצמית.
