סרבנות בית ספר

הילד לא רוצה ללכת לבית הספר ? אלו הסיבות

מאז מגיפת הקורונה יש עליה משמעותית בכמות הפניות לטיפול סביב הנושא של סרבנות בית
ספר. מהן הסיבות הנפוצות לכך? אנחנו לומדים מתוך מחקרים וגם מהעבודה בשטח שהמקורות לקושי הם רבים. הסיבות הנפוצות ביותר:

1. חוויות שליליות בבית הספר בתחום הלימודי

ישנם ילדים שמתקשים מאוד לעמוד במשימות שנדרשות מהם, חלקם מרגישים תחושה של חוסר הצלחה, קשה להם לשבת בכיתה ולפעמים קשה גם עם המורים. הסיבות לקשיים לימודיים הן רבות- לעיתים מדובר בלקויות למידה, בהפרעת קשב וריכוז או בבעיות רגשיות שמקשות על הילד להתרכז בשיעורים. בכל מקרה מדובר באפקט של ״כדור שלג״- ברגע שנוצרים פערים לימודיים בגלל העדרויות וחיסורים או בגלל חוסר הקשבה בשיעורים, הקושי הולך וגובר, תחושות חוסר הערך מתגברות והילד נוטה להמנע ולא להגיע ללימודים.

2. חוויות שליליות בתחום החברתי

לפעמים הילד מרגיש לא שייך וזה גורם לבדידות ולדימוי עצמי נמוך. במצבים חמורים יותר מדובר בהצקות ובריונות שהילד חווה בבית הספר. מצבים כאלה דורשים התערבות מיידית מול צוות בית הספר, שבאחריותו לעשות הכל כדי למנוע ארועים של בריונות.

איך סרבנות בית ספר מתחילה?

בדרך כלל יש אירוע ראשוני שמתחיל את הסרבנות, כמו מבחן שהילד לא ניגש אליו, מריבה עם חברים, מסר פוגע מצד המורה, ולפעמים אפילו מחלה קלה שגרמו להעדרות ויצירת פער לימודי. בעקבות האירוע הילד מתחיל להחסיר שעות או ימים שלמים, ולאחר מכן נוספים על גבי הגורם הראשוני, גורמים ״משמרים״- כלומר גורמים בסביבת הילד שמבלי להתכוון לכך מעודדים באופן סמוי את ההעדרות למשל:
קבלת יחס מיוחד : ההורים דואגים יותר כשהילד בבית, עסוקים בו יותר, מוותרים על ימי עבודה ופעילויות למענו, ולתחושתו רואים את הצרכים והקשיים שלו.
חיזוקים חיוביים מהסביבה הביתית : העולם שבחוץ מציע לו דברים שמושכים יותר מאשר ללכת
ללימודים, כמו אינטרנט חופשי, טלפון, טלוויזיה, מחשב, לא צריך לקום בבוקר ולהתארגן, הבית חמים ונעים.

חשוב לזכור שככל שעובר יותר זמן כך קשה יותר לחזור לבית הספר

אחד הדברים שאנחנו שומעים הרבה מילדים שנעדרו מבית ספר תקופה ממושכת, זה הקושי לתת תשובה לשאלות של המורים והתלמידים על הסיבה להיעדרות – איך אני אסביר איפה הייתי כל הזמן הזה?

חשוב מאוד להבין שמעבר לפספוס של החומר הלימודי או התרחקות מחברים, מחקרים מראים שההשלכות הרגשיות של התהליך הזה הן מאוד משמעותיות כיון שמתחיל תהליך של התכנסות והימנעות ונוצר מעגל כזה שלאורך זמן ההימנעות מעלה את העצב והפחדים וגם פוגעת בדימוי העצמי של הילד. סרבנות בית ספר מובילה לניתוק של הילד מהמקורות השונים שמאוד קריטיים להתפתחות התקינה שלו.

מה עושים כאשר ילד לא רוצה ללכת לבית הספר? העקרונות לטיפול בסרבנות בית ספר

1. טיפול מהיר! כמו שציינו למעלה, ככל שעובר יותר זמן הקושי להשיב ילדים שנעדרים מבית הספר עולה. לכן מבחינתנו כמטפלים זה מצב ״חירום״ הדורש התערבות דחופה.
2. טיפול משולש- הכוונה היא שבמצבי סרבנות בית ספר יש לטפל מול 3 גורמים, או קודקודים של משולש- ההורים, בית הספר, והילד. במילים אחרות, הטיפול צריך לכלול הדרכת הורים תכופה, טיפול רגשי בילד עצמו, והדרכה/יצירת קשר עם צוות בית הספר כדי לרתום אותו לתהליך של גיוס הילד מחדש ללימודים.
3. אבחנה- מה הסיבה לסרבנות? לעיתים קרובות, נדרשת הערכה פסיכיאטרית כדי להבין לעומק את שורשי הקושי בהליכה לבית הספר. פסיכיאטר ילדים יעריך אם ישנה הפרעת קשב שגורמת לפער לימודי, חרדה חברתית המקשה על המפגש עם חברים בבית ספר, חרדות אחרות שמונעות מהילד ללמוד או להפרד מהוריו. האבחנה חשובה כדי למקד את האופן שבו נטפל בילד ולבחור את הכלים המתאימים ביותר (למשל טיפול התנהגותי קוגניטיבי לחרדה חברתית, טיפול תרופתי להפרעת קשב).

טיפים להורים להתמודדות עם סרבנות בית ספר

1. להורים יש תפקיד משמעותי בהתמודדות במצבים של התנגדות ללכת לבית הספר.
2. מתחילים לטפל כשהבעיה קטנה! כמה שבועות עם העדרות ללא סיבה ברורה גם פעם בשבוע, יכולים להיות סימן ראשון ומטריד המחייב חשיבה והתערבות.
3. הליכה סדירה לבית הספר חיונית להתפתחות שכלית ורגשית תקינה!!
4. שיחה של ההורים עם ילדם על הקשיים, כשהדגש הוא תקשורת פתוחה, לא שיפוטית, וסקרנית יכולה פעמים רבות לפתור את הקושי לפני שהתפתח לבעיה חמורה, ואפילו לפני שיצרנו קשר עם גורם מקצועי.
5. צוות בית הספר צריך להיות שותף שלנו ההורים בעזרה לילדנו. אם אנחנו מסמנים את בית הספר כאויב, גם לא באופן מפורש, הילד מרגיש זאת ויתקשה לתת אמון ולהתחיל תהליך של חזרה ללימודים.