טיפול בהיפוכונדריה: להתגבר על "חרדת מחלות" 

חרדת מחלות (Illness Anxiety Disorder), שכונתה בעבר היפוכונדריאזיס, היא מצב שבו אנשים מודאגים באורח מופרז שנדבקו או חלו במחלה רפואית חמורה. פחדים אלו נמשכים לרוב למרות שלילה של המצב הרפואי בבדיקות מרובות ו/או היעדר תסמינים משמעותיים. העיסוק בבריאות עלול להפריע לחיי היום-יום של האדם, ולגרום למתח ומצוקה עבור הנפגעים ויקיריהם. למרבה המזל, טיפולים יעילים זמינים כדי לסייע בניהול והפחתת החרדה הקשורה למצב זה.

הבנת האתגרים בטיפול בהיפוכונדריה 

הטיפול בהיפוכונדריה מורכב מכיוון שהפחד עבור האנשים החווים אותה מאוד אמיתי. אנשים עלולים לפרש לא נכון תחושות גוף רגילות, כמו כאב ראש או בטן, כסימנים למחלה קשה. הרגעה מצד רופאים או תוצאות שליליות של בדיקות עשויות לספק הקלה זמנית בלבד, כאשר הדאגות יכולות פשוט לעבור למחלה פוטנציאלית אחרת. מעגל זה של חרדה וחיפוש בטחונות עלול להיות מתיש ולא פרודוקטיבי.

הטיפול בהיפוכונדריה ("חרדת מחלות"):  

הטיפול מתמקד בשבירת מעגל הפחד, בטיפול בחרדה הבסיסית, ובסיוע לאנשים לפתח דרכים בריאות יותר לחשוב על בריאותם.

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): CBT הוא אחד הטיפולים היעילים ביותר להיפוכונדריה. הטיפול עוזר לאנשים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה לא מועילים שמזינים את הפחדים הקשורים לבריאותם. מרכיבי המפתח של CBT עבור חרדת מחלות כוללים:
• פסיכו-חינוך: חינוך אנשים לגבי היפוכונדריה היא חלק חיוני בטיפול. הבנה שמצבם מושרש בחרדה ולא במחלה גופנית יכולה לעזור להפחית את הסטיגמה והבלבול שהם עלולים להרגיש. למידה על הקשר בין המוח לגוף, כמו איך מתח יכול לגרום לתסמינים גופניים, יכול גם לספק הקלה ולתרום להבנה שהם "לא משתגעים, ולא עומדים למות".
• הבנייה קוגניטיבית: בטיפול לומדים לאתגר מחשבות קטסטרופליות על בריאות והחלפתן בנקודות מבט מאוזנות יותר, מבוססות ראיות.
• חשיפה: חשיפה הדרגתית למצבים שמעוררים חרדה, כמו ביקור רופא או דיון במחלות, מסייע להפחית את תגובת החרדה לאורך זמן.
• מיינדפולנס: לימוד אנשים להתבונן במחשבותיהם ובתחושותיהם ללא שיפוט, מפחית את הדחף לחבר הכול לקטסטרופה. 

CBT לא מטפל רק בחרדה המיידית אלא מצייד אנשים עם מיומנויות להמשך החיים כדי לנהל דאגות עתידיות.

• תרופות: במקרים מסוימים, טיפול תרופתי יכול להשלים את הטיפול השיחתי. תרופות נוגדות דיכאון, במיוחד מעכבים סלקטיביים של ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), עשויים להפחית את החרדה הבסיסית והמחשבות האובססיביות. תרופות אלו מתחילות להשפיע לרוב רק לאחר מספר שבועות, והן משמשות לרוב בשילוב עם טיפול פסיכותרפיה.

התרופות יכולות לסייע כאשר חרדת המחלות פוגעת באורח משמעותי בתפקוד היומיומי, והאדם מתקשה אפילו לגשת לטיפול בשל חומרת החרדה שלו.

• שינויים באורח החיים: שילוב שינויים ואימוץ אורח חיים בריא יכול לעזור בניהול רמות החרדה הכוללות, ובעקיפין לשפר את הסימפטומים של חרדת מחלות. ההמלצות כוללות:
  • פעילות גופנית סדירה: פעילות גופנית מפחיתה מתח ומשפרת את מצב הרוח.
  • תזונה בריאה: תזונה מאוזנת תומכת ברווחה הכללית.
  • ניהול מתח: טכניקות כמו מדיטציה, יוגה או נשימה עמוקה יכולות לסייע בוויסות החרדה.
  • הגבלת התנהגויות הקשורות לבריאות: הפחתת פעילויות כמו חיפוש מוגזם של תסמינים או ביקורים תכופים של רופא עוזרת לשבור את מעגל החרדה.
• קבוצות תמיכה: חיבור עם אחרים שמבינים את המאבקים של חרדת מחלות יכול לספק נחמה ולהפחית את תחושות הבידוד. קבוצות תמיכה, באופן אישי או מקוון, מאפשרות לאנשים לחלוק חוויות ואסטרטגיות התמודדות.

תפקיד המשפחה והחברים בהתמודדות עם היפוכונדריה

לאהובים יש תפקיד מכריע בהחלמה. עידוד הפרט לפנות לעזרה מקצועית, הימנעות מהרגעה מיותרת וטיפוח סביבה של סבלנות והבנה יכולים לעשות הבדל משמעותי.

מבט לעבר התאוששות

בעוד שהיפוכונדריה יכולה להיות מאתגרת לטיפול, הרי שהתאוששות ממנה אפשרית עם שילוב נכון של טיפול ותמיכה. הטיפול מאפשר לסובלים להחזיר לעצמם שליטה על חייהם, ולשפרם. 

אם אתם או מישהו יקר לכם נאבק בחרדת מחלות, פנייה לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש היא הצעד הראשון לקראת הקלה וחיים טובים יותר. אנו במנטליקס ערוכים לסייע – פנו אלינו ונשמח לעזור.