איך להרגיע התקף חרדה ?

התקף פאניקה או התקף חרדה, נחווה לעתים בטעות כאירוע לבבי, אולם בניגוד להתקף לב שנגרם כתוצאה מסתימה בעורק המוביל דם ללב, התקף חרדה נגרם ממצוקה נפשית ורגשית, לה מתלווים תסמינים פיזיים. בדרך כלל התקף חרדה אורך עד חצי שעה, וחולף גם בלי טיפול. 

תסמינים של התקף חרדה 

במהלך ההתקף ניתן לחוש בתסמינים נפשיים – אימה עמוקה, תחושה שמשהו נורא קורה או עומד לקרות, חשש למות, להשתגע או לאבד שליטה, תחושת ניתוק מהמציאות או מהגוף. לצד זה יכולים להופיע מגוון תסמינים גופניים, כגון: קוצר נשימה, רעידות, תחושת חנק, כאבים בחזה, דפיקות לב, הזעה, כאבי ראש, בחילות, סחרחורות, תחושת נימול, חוסר יציבות, גלי חום וקור, עקצוצים בגוף. כאשר התקפי חרדה מופיעים ללא טריגר, היינו לא כחלק מהפרעה נפשית אחרת, האבחנה היא לרוב הפרעת פאניקה, או בעברית – הפרעת בעת. 

התחושות המתוארות מופיעות לרוב במהירות, מגיעות לשיא בטווח של דקות ונרגעות בהדרגה לאחר חצי שעה. לרוב אנשים שחווים התקף חרדה ראשון חושבים שמדובר בהתקף לב, או חוששים שהם מאבדים את שפיותם. רבים פונים לחדר מיון כללי בשל חשש שהם עומדים למות. 

מערכת העצבים הסימפטטית (האחראית על "שעת חירום") היא הגורם העיקרי למרבית הסימפטומים שהאדם חש בעת התקף החרדה, וכך נוצר מעגל חוזר – החרדה גורמת לסימפטומים שמגבירים את תחושת החרדה, שמחריפה את הסימפטומים וכל הלאה.

התקפי חרדה עלולים לגרום לסבל אדיר, וכן לגרום פגיעה עמוקה בתפקוד, בעיקר כי האדם החרד מתחיל להימנע מכל מקום או פעילות שבחווייתו עלולים להצית התקף חרדה. לכן חשוב לפנות לקבלת טיפול על מנת למנוע התקבעות של הימנעויות ופגיעה תפקודית. 

מהם הגורמים להפרעת פאניקה? (בעת) 

מהם הגורמים והזרזים הביולוגיים?

• גנטיקה וסביבה – גם הורות "חרדתית וחשדנית", לדוגמה עלולה להיות קשורה בהתקפי חרדה.
• חוסר איזון הורומנלי או מחסור תזונתי (בויטמיןB  לדוגמה).
• שימוש תדיר בסמים, אמפטמינים וצריכת יתר של אלכוהול.
• תופעת לוואי של תרופות כמו ריטלין.
• תחלואה פיזית שתסמיניה דומים לאלה המופיעים בהתקפי חרדה.

מהם הגורמים והזרזים הפסיכולוגיים?

• תפיסת מציאות נוקשה ומעוררת חרדה ("העולם מקום מסוכן, עלי להזהר").
• רמות גבוהות של סטרס ומתח.
• טראומות משמעיותיות בעבר.  
• התקבעות של התנהגויות נמנעות, המעצימות חרדה, במקום למנוע אותה. 

טיפול בהפרעת חרדה

התקף חרדה אינו דורש טיפול – והוא חולף תמיד לבד, אלא שהופעה חוזרת של התקפים הכרוכה בסבל או פגיעה תפקודית – בהחלט מחייבת טיפול מקצועי. 

הטיפול המומלץ הוא לרוב משולב – תרופתי ושיחתי (פסיכולוגי). מבין הטיפולים הפסיכולוגיים, הנחקר ביותר הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בו מלמדים את המטופל לזהות ולשנות תבניות חשיבה והתנהגות שמעודדות חרדה; גם טיפול שיחתי יותר "פתוח" ופחות ממוקד תסמינים (טיפול פסיכודינמי) עשוי לסייע בוויסות רגש, צמצום חרדות וסטרס. 

בהיבט התרופתי – לרוב מומלץ על נטילה קבועה של תרופה ממשפחת ה-SSRI (דוגמת ציפרלקס) ופחות על תרופות הרגעה שנלקחות כ-SOS (דוגמת קלונקס). 

שאלות ותשובות- כל מה שרציתם לשאול על חרדה וטיפול

כיצד מרגישים כשיש התקף חרדה

לרוב האדם חווה הצפה של אימה ופחד משתק, חשש שהוא עומד למות או להשתגע, לצד תסמינים גופניים דוגמת דפיקות לב מואצות, נשימה מואצת, קשיי נשימה, כאבים בחזה, רעד, חולשה, הזעה, סחרחורות ועוד. 

מה עושים בהתקפי חרדה?

1. נשמו לאט: התמקדו בנשימות איטיות כדי להרגיע את הגוף, להימנע מהיפרוונטילציה. 

2. קרקעו את עצמכם: השתמש בטכניקות של קרקוע, כמו הפניית תשומת לב לסביבה שלכם או החזקת חפץ מנחם.

3. אתגרו את המחשבות שלכם: הזכירו לעצמכם שהתקף הפאניקה יעבור ושאתה בטוחים.

4. הרפו את השרירים שלכם: נסו הרפיית שרירים כדי להפחית את המתח הפיזי. 

5. חכו בסבלנות – וזכרו שהתקף חרדה תמיד עובר!

מהי חרדת חנק?

חרדת חנק בהתקפי פאניקה כרוכה בפחד מאי יכולת לנשום או תחושה של חנק. לרוב זה נובע מהיפרוונטילציה ומודעות מוגברת לדפוסי נשימה. למרות שהתחושות עשויות להיות מטרידות מאוד, הן בדרך כלל אינן מעידות על סכנה פיזית ממשית. תגובת הלחץ של הגוף במהלך התקף פאניקה עלולה לגרום לקוצר נשימה, אך לרוב היא אינה מסכנת חיים. אם תסמינים אלו הם תכופים או חמורים, חשוב לפנות לייעוץ מאיש מקצוע בתחום הבריאות. 

האם אפשר למות כתוצאה מהתקף חרדה?

לא. התקף חרדה כמעט תמיד אינו מסוכן (למעט אם ברקע קיימת בעיה רפואית כללית אחרת), ואף שהתסמינים כולם אמיתיים, האדם אינו מדמיין אותם, הרי שהם אינן מסוכנים וחולפים תמיד, גם ללא טיפול. 

איך להתמודד עם התקף חרדה

לרוב באמצעות הפעלה של טכניקות להרפיה עצמית – לדוגמא תרגילי חשיבה, דימיון מודרך, נשימות והרפיית שרירים. את כל השיטות להרגעת הגוף ניתן ללמוד במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי או מיינדפולנס, אולם הטיפול בחרדה במהותו מעבר להרגעת הגוף צריך להיות מבוסס על שינוי חשיבתי ותפיסתי "בבסיס החרדה" על מנת להכחיד תפיסת עולם לא מציאותית, מלחיצה שעשויה להחמיר את החרדה עם השנים.

האם אסבול מהתקפי חרדה כל החיים?

התקף חרדה הוא חוויה שכיחה שרובנו נעבור במהלך חיינו. פעמים רבות מדובר באירוע חד פעמי או כזה שחוזר רק בעתות דחק משמעותי. אך יש אנשים הלוקים בהפרעת חרדה, אצלם התדירות של התקפים בתקופות מסוימות עלולה להיות משמעותית. טיפולים שמסייעים להפחתת החרדה יכולים מאוד לסייע ולהקל גם על הופעת ההתקפים, ולאפשר חיים תקינים גם עם אבחנה של הפרעת חרדה.

מי הם אנשי המקצוע שמאבחנים חרדה?

חרדה מאובחנת על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג. גם רופא המשפחה יכול מאוד לסייע.

האם התקפי חרדה הם גנטיים?

ישנה השפעה גנטית, אך ההשפעה הסביבתית גם משמעותית מאוד בתפיסת המציאות של האדם וחוויה של מציאות "קטסטרופלית". ההערכה היא ששני הרכיבים – הגנטי והסביבתי תורמים להיווצרותה של הפרעת פאניקה. 

בכל מקרה של מצוקה או קושי, אנו מזמינים אתכם ליצור עימנו קשר. אנו במנטליקס נשמח לסייע בכל עת.