עבור לתוכן

אב טיפוס טיוטה- לשמור

חרדה

תחושה מגעילה, נדבקת… לא משחררת. יודעים על מה אני מדבר? אם אתם בני-אדם, כנראה שכן. חרדה יכולה לענות את נפשנו, לפגוע באיכות חיינו ולחבל בתפקוד שלנו.

חרדה

אבל מה היא בעצם חרדה?

אבל מה היא בעצם חרדה?

נתחיל בלהבדיל בין פחד לבין חרדה. בדרך-כלל כשמדברים על פחד, דנים בחשש מפני גורם חיצוני ברור. לדוגמה, אם יש אזעקה אני מפחד מפגיעת טיל. או אם כלב מאיים חושף שיניו מולי, אני נבהל ומפחד שינשך אותי. חרדה היא תחושה של איום, ללא שיש בהכרח טריגר חיצוני, ואם ישנו הרי שהחשש מפניו מוגזם. לדוגמה אם נשך אותי פעם כלב גדול, הרי שגם כלבים קטנטנים, מעוררים בי חרדה עצומה. או שאני כל כך חושש שיפגע בי טיל, גם בין האזעקות, שאני לא יוצא מהבית.

לחרדה פנים רבות – אך שתי צורות הביטוי העיקריות הן חרדה התקפית, שבאה בגלים מבהילים ומלחיצים (שקרויים התקפי חרדה או התקפי פאניקה), וחרדה מתמשכת, מעין מועקה או עננה והרגשה שצפוי לקרות משהו רע, המלווה את האדם החרד בכל אשר ילך. בשתי הצורות הללו חרדה יכולה להתבטא גם בשורה של תסמינים גופניים – מדפיקות לב וקוצר נשימה, ועד כאבים כרוניים וריצה תכופה לשירותים.

אז למה בעצם יש חרדה?​

אז למה בעצם יש חרדה?​

התשובה פשוטה – כי היא נחוצה, במידה. חרדה שומרת עלינו. בלעדיה כולנו היינו עלולים להידרס, ליפול מהחלון או לשרוף את הבית בכל פעם שאנחנו מבשלים. אבל חרדה לא רק שומרת עלינו – היא גם משפרת את הביצועים שלנו. בלי חרדה לא היינו מתכוננים למבחנים, לא היינו מגיעים בזמן לעבודה ולא תמיד היינו מדברים בנימוס לבוס שלנו או ללקוחות שלנו.

מתי חרדה הופכת להפרעה?

מתי חרדה הופכת להפרעה?

הכול שאלה של טווח. ספקטרום. חרדה בכמות סבירה היא בריאה וחשובה, אבל כמו כל מנגנון בגוף שלנו, גם מנגנון הפחד עלול להתקלקל ואז החרדה יוצאת משליטה והופכת לאיום ולהפרעה, הגורמת לנו סבל ועלולה לפגוע בתפקודנו.

האם אתם סובלים מהפרעת חרדה?​

זו שאלה שלא תמיד קל לענות עליה. תתפלאו, אנשים רבים אפילו לא יודעים לומר אם סבלו אי פעם מהתקף חרדה, אף שלרוב מדובר באירוע דרמטי שנראה שקשה לפספס.

רוצים לדעת אם גם לכם היה התקף כזה?
אבחון רשמי נעשה רק בשיחה עם איש מקצוע.

צור קשר מנטליקס | הדור הבא של רפואת הנפש

אם עניתם כן על יותר מארבעה תסמינים - ייתכן מאוד שסבלתם מהתקף חרדה. אבל שימו לב – זה עדיין לא אומר שיש לכם הפרעת חרדה. אנו מדברים על הפרעת חרדה רק כאשר יש יותר מהתקף אחד ובין ההתקפים נוצרת חרדה מפני ההתקף הבא (פחד מהפחד), או שינוי התנהגותי בולט (הימנעות).
וחשוב גם לדעת שיש סוגים של הפרעות חרדה בהן לא מופיעים התקפים, אלא חרדה מתמשכת ודאגנות מוגזמת. מתלבטים אם זה נוגע לכם? כדאי להתייעץ עם מומחה.

• דפיקות לב או תחושה שהלב פועל במהירות
• הזעות
• רעד
• תחושה של קוצר נשימה
• תחושה של גוש בגרון או חנק
• כאב בחזה או חוסר נוחות בחזה
• בחילה או אי נוחות בבטן
• תחושת טשטוש או סחרחורת כאילו עומדים להתעלף
• צמרמורות או גלי חום
• תחושה שהמציאות נראית כמו סרט.. ושאנחנו צופים מהצד
• נימלולים – מעין הרדמויות או עקצוצים סביב הפה ובגפיים
• חשש לאבד שליטה או להשתגע
• חשש למות

הנה כמה שאלות שיעזרו לכם להבין אם היה לכם פעם התקף חרדה או באנגלית panic attack. ענו בכנות לשאלות הבאות, וספרו תשובות חיוביות... ולמה לספור? כי פסיכיאטריה היא מדע של רצף שכולנו ממוקמים איפשהו עליו. וכדי לאבחן בעיה הספר דורש לספור תסמינים.

קודם כל, ענו לשאלה הבאה - האם אי פעם חוויתם התקף פתאומי של פחד גדול, תחושת אימה או חוסר נוחות שהגיעו לשיא בתוך 10 דקות? אם התשובה חיובית, המשיכו וענו אם במקביל הופיעו לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים:

ארבעת תסמיני החרדה

ארבעת תסמיני החרדה

טיפול בחרדה

בדומה לדיכאון, הטיפול בחרדה תמיד משולב,
וכולל התערבות תרופתית, התערבות שיחתית
והמלצות על שינויים התנהגותיים.

טיפול בחרדה

בדומה לדיכאון, הטיפול בחרדה תמיד משולב, וכולל התערבות תרופתית, התערבות שיחתית והמלצות על שינויים התנהגותיים.

איך מתמודדים עם חרדה?

איך מתמודדים עם חרדה

הקו הראשון לטיפול בחרדה אינן תרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים (דוגמת קלונקס או ואליום) שכן אלה עלולות ליצור תלות והתמכרות, ואף "לחנך את הנפש שלנו", שאנחנו לא נתגבר על החרדה בלעדיהן. לרוב ניעזר בתרופות ממשפחת נוגדי הדיכאון והחרדה, ה-SSRI's, בדיוק כמו אלה שמשמשות אותנו לטיפול בדיכאון (בטח שמעתם על ציפרקלס או אסטו, פרוזאק או פריזמה, לוסטרל או סרנדה ועוד). תרופות אלה אמנם לא מרגיעות מיד כמו תרופות הרגעה, אך בשימוש לאורך זמן הן מורידות את רמת החרדה ומאפשרות התמודדות טובה יותר עם התסמינים.

חשוב לומר – הטיפול בהפרעות חרדה הינו יעיל ביותר, ויכול לשנות לטובה חיים של אנשים שלעתים סובלים מחרדה שנים רבות. חבל להמשיך לסבול ולא לתת צ'אנס לטיפול!

איך מטפלים בחרדה?

איך מטפלים בחרדה

הטיפול השיחתי בהפרעות חרדה ניתן בידי איש מקצוע מוסמך – לרוב פסיכיאטר, פסיכולוג או עו"ס קליני – המתמחה בפסיכותרפיה. שיטת הטיפול המדויקת לרוב מותאמת לכל מטופל במהלך ההיכרות עמו, אבל בכולן מושם דגש על התמודדות עם הימנעויות שמפתח המטופל החרד, ובמילים אחרות – חשיפה לדברים שמעוררים חרדה. חשיפה היא חלק מאוד חשוב בטיפול בחרדה, אבל חשוב שהיא תיעשה באורח מדורג ולא מציף, כדי שתצליח. כמו בדיכאון, גם בהפרעות חרדה מומלצים שינויים התנהגותיים שיכולים לשפר מאוד את המצב הנפשי. דוגמאות כוללות: גיוס מקורות התמך של האדם, הקפדה על עוגנים בסדר היום המעניקים תחושת ביטחון, פעילות ספורטיבית סדירה ועוד.

חמישה דברים שאולי לא ידעתם על חרדה:

ללא טריגר

התקף חרדה לא חייב טריגר. הוא יכול להופיע משום מקום, אפילו מתוך שינה.

מתחילה בגיל צעיר

הפרעת חרדה מתחילה לרוב בגיל צעיר מאוד – הגיל הממוצע שבו מופיעים תסמיני חרדה הוא 11.

פחדים שונים

אנשים בהתקף חרדה לא תמיד מפחדים למות. חלקם מפחדים שהם ישתגעו, ייתקעו בלופ של החרדה או יאבדו שליטה על עצמם ויתעלפו.

חרדה אמיתית

השינויים שחרדה עושה לנו בגופנו הם אמיתיים. זה לא "כלום". היובש בפה אמיתי וגם דפיקות הלב, הנמלולים ועוד. אף שהתסמינים האלה אמיתיים מאוד, הרי שכמעט תמיד – הם אינם מסוכנים, וחולפים לבד.

נשימות יתר

להרבה אנשים בהתקף חרדה נדמה שהם נחנקים. אנחנו אפילו נוהגים להמליץ לאנשים בחרדה מסביבנו "לנשום עמוק". אבל בעצם, לא רק שאנשים בחרדה אינם בסכנת חנק – הם לרוב נושמים עמוק מדי. הירידה ברמות הפחמן הדו חמצני כתוצאה מנשימת היתר אינה מסוכנת, אך תורמת לתסמינים של החרדה – כמו במעגל!

מפסיכיאטרית לעברית

כמה פעמים שמעתם מרופאים מונחים שהייתם צריכים לרוץ לגוגל כדי להבין? אם רופא אומר את המשפט הבא – למה הוא מתכוון?
"מדובר בהפרעת פאניקה, מלווה באגורפוביה ובחרדת ציפייה. יש צורך בחשיפות כדי להתמודד עם ההתנהגות הנמנעת"

מה?! אז ככה:

הפרעת פאניקה, או הפרעת בעת בעברית, היא הפרעת חרדה בה מופיעים התקפי פאניקה או התקפי חרדה בעברית, ללא טריגר או גורם ברור. כן, משום מקום. בכך נבדלת הפרעת פאניקה מהרבה הפרעות נפשיות אחרות בהן יש התקפי חרדה, אבל עם טריגר מאוד ברור – כמו לדוגמה עלייה על מטוס באדם שחרד מטיסות.
חרדת ציפיה היא משהו שקורה להרבה אנשים עם הפרעת פאניקה. תחשבו על זה – אם התקף חרדה היה תוקף אתכם משום מקום, סביר להניח שהייתם מתחילים לפחד או לצפות בחשש להתקף הבא – זוהי חרדת ציפיה.

הפחד מפני ההתקף מוביל אנשים רבים לשנות את התנהגותם, ובעיקר לא ללכת למקומות בהם הם עלולים ללקות בהתקף חרדה, מבלי שיוכלו להיחלץ. זוהי בדיוק האגורפוביה – החרדה להיתקע במקום עם חרדה, ללא יכולת חילוץ. ומכאן קצרה הדרך להתנהגות נמנעת – אם אני מפחד ללכת לסופר כי עלול להיות לי שם התקף חרדה – אני מתחיל להימנע! החשיפה היא הטיפול – אני צריך לעשות את הדברים שמפחידים אותי – להיחשף אליהם – כדי להתמודד מול החרדה ולהוכיח לגופי ולנפשי, שהחרדה לא באמת מסוכנת...

אז מה בעצם נאמר כאן:" מדובר בהפרעת חרדה, בה יש התקפי חרדה בלתי צפויים, כשביניהם יש חשש גדול מאוד מפני התקף נוסף, וחרדה להימצא במקומות בהם עלול להגיע התקף. חשוב להתמודד מול החרדה ולעשות דווקא את הדברים שמפחידים אותנו – כטיפול".

שאלות נפוצות

צוות המכון הינו רב מקצועי וכולל מומחים שונים לטיפול רגשי בכל קשת הגילאים?

צוות המכון הינו רב מקצועי וכולל מומחים שונים לטיפול רגשי בכל קשת הגילאים - ביניהם פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים קליניים מנוסים. טיפולים יכולים להינתן פנים מול פנים במכון הממוקם ברחוב הסדנאות 4 בהרצליה פיתוח, או בטלה-רפואה (טיפולי און-ליין), המאפשרים טיפול מידי מומחים ממוסדות המחקר המובילים בעולם רפואת הנפש.

צוות המכון הינו רב מקצועי וכולל מומחים שונים לטיפול רגשי בכל קשת הגילאים - ביניהם פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים קליניים מנוסים. טיפולים יכולים להינתן פנים מול פנים במכון הממוקם ברחוב הסדנאות 4 בהרצליה פיתוח, או בטלה-רפואה (טיפולי און-ליין), המאפשרים טיפול מידי מומחים ממוסדות המחקר המובילים בעולם רפואת הנפש.

דברו איתנו בוואטסאפ

תפריט נגישות