התקף חרדה – כל מה שרצית לדעת ולא ידעת את מי לשאול!

התקף חרדה הוא דבר שכיח מאוד, ומפחיד מאוד  – אבל חשוב לדעת שהוא לא מסוכן ותמיד חולף. ושקיים טיפול בחרדה. רוצים לדעת עוד? הנה כל הפרטים

אוי חרדה… תחושה מגעילה, נדבקת… לא משחררת. אם אתם בני אדם, כנראה שאתם מכירים את התחושה, אבל אתם בטח לא יודעים הכול על חרדה. אז הנה חמישה דברים שאולי לא ידעתם:

• חרדה לא ממש חייבת טריגר. היא יכולה להופיע משום מקום, אפילו מתוך שינה.
• חרדה מתחילה פעמים רבות בגיל צעיר מאוד.
• אנשים עם התקף חרדה לא תמיד  חוששים למות. חלק ניכר מפחדים שהם מאבדים שליטה או שהם משתגעים.
• חרדה עושה לנו דברים אמיתיים בגוף. זה לא כלום כמו שלפעמים אומרים בטעות לאדם חרד! התסמינים הגופניים לגמרי אמיתיים, רק לא מסוכנים.
• למרות שנדמה לנו שאנחנו נחנקים כשאנחנו בחרדה, ואף נוהגים להמליץ לאנשים בחרדה מסביבנו "לנשום עמוק" – בעצם אנחנו ממש לא בסכנת חנק  ולרוב נושמים עמוק מדי! העלייה ברמות החמצן בדם כתוצאה מנשימת היתר אינה מסוכנת, אך תורמת לתסמינים של החרדה – כמו במעגל!

מהו בעצם התקף חרדה?

התקף חרדה (או התקף פאניקה), הוא למעשה סוג של קלקול במנגנון הפחד, "שנדלק" כאילו סכנה גדולה קיימת, גם כשאין כלל סכנה. העוררות הפתאומית של מערכת העצבים המכינה אותנו לתגובה של "הילחם או ברח", מסבירה את התסמינים – דוגמת דפיקות לב ונשימה מואצת, ופחד משתק שמשהו נורא קורה לנו.

מהם התסמינים של התקף חרדה?

התקף חרדה מתבטא לרוב בגל פתאומי של אימה שעלולה להיות משתקת, תחושה שמשהו נורא קורה או עומד לקרות, לצד שורה של תסמינים גופניים דוגמת דפיקות לב, רעידות, הזעה, קוצר נשימה, תחושת חנק, כאבים בחזה, בחילה וכאבי ראש, תחושת נימול, פחד מאיבוד שליטה, תחושת זמן מעוותת ועוד.

כמה זמן נמשך התקף חרדה?

התקף חרדה היא אחת המצוקות הקיצוניות שאדם עשוי לחוות, למרות שהיא יחסית קצרה ולרוב נמשכת עד כחצי שעה בממוצע. ההתקף לרוב מגיע לשיאו תוך 10 דקות ואז מתחיל להירגע.

מה קורה בגוף בשעת התקף חרדה?

בגוף נשמר לרוב איזון בין פעולת מערכת העצבים הסימפטטית, המכינה אותנו להתמודד עם סכנה, לבין המערכת הפארא-סימפטטית המסייעת לנו להירגע. בהתקף חרדה, האיזון מופר, ומערכת העצבים הסימפטטית מכתיבה את הטון. החומר המרכזי שמערכת זו מפרישה הוא אדרנלין – שגורם לרבים מהתסמינים של התקף החרדה. המוח מפרש את התסמינים כעדות לכך שאכן קיימת סכנה, וכך נוצר מעגל היזון – הסימפטומים בגוף עולים, הם מגבירים את תחושת החרדה, והחרדה מגבירה את עוצמת הסיפטומים וזה חוזר על עצמו.

האם יש התנהגויות או מצבים שעלולים להגביר הופעה של התקף חרדה?

התשובה היא כן. דוגמאות כוללות: חוסר איזון של בלוטת התריס, מחסור לא מטופל בוויטמין B, צריכת יתר של חומרים מעוררים כמו קפאין או ניקוטין. צריכת סמים או אלכוהול. תרופות מסוימות – דוגמת ריטלין ותרופות לטיפול בדיכאון עלולים להחמיר חרדה, לפחות בשלבים הראשונים לנטילה.

איך מטפלים בהתקף חרדה?

חשוב לדעת – בהתקפי חרדה אפשר לטפל ביעילות רבה!

• טיפול שיחתי בגישה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) וגם סוגים מסוימים של טיפול שיחתי דינאמי נמצאו יעילים לטפל בחרדה. טיפול CBT נמצא כיעיל בשיעור של 70-90% בהפחתת התקפי חרדה. במהלך הטיפול המטופל מנהל "יומן מחשבות" שנתפסות כקטסטרופליות ומאיימות על עולמו של המטופל.

• טיפול תרופתי באמצעות תרופות ממשפחת ה- SSRI (שהן נוגדות חרדה ודיכאון) לעתים תוך שימוש זמני בבנזודיאזפינים (דוגמת קלונקס). באופן כללי רצוי להימנע כמה שיותר מתרופות הרגעה, שכן ללא התמודדות מלאה של הגוף עם החשש מחרדה, היא לא תעבור.

כיצד מרגישים שיש התקף חרדה?

רבים מדווחים על תחושה גדולה של פחד ואימה, חוסר שליטה, דפיקות לב חזקות ומואצות, הזעה, רעד וחולשה, נשימות שטוחות. מחשבות קטסטרופליות ומאיימות.

האם התקפי חרדה ילוו את האדם לכל אורך חייו?

התקפי החרדה ותדירותם שונים בין אדם לאדם ומושפעים מגורמים רבים חלקם סביבתיים וחלקם ביולוגיים. טיפול בהתקפי חרדה יכול מאוד לסייע ולהפחית את הישנותם ועוצמתם. באופן כללי ניתן לומר כי אצל חלק מהאנשים יהיה התקף החרדה אירוע חד פעמי, בעוד אצל אחרים הוא יהפוך לאורח קבוע.

האם התקפי חרדה יכולים לעבור לבד?

תרגול של טכניקות הרפייה עצמית דוגמת דמיון מודרך, מיינדפולנס, תרגילי נשימה והרפייה יכולים מאוד לסייע להפחית את עוצמת החרדה והמתח. שיטות אילו ואחרות ניתנות ללמידה ולתרגול במסגרת טיפולית מתאימה.

האם התקף חרדה יכול לגרום לעילפון?

אף שלעתים אחד החששות המלווים את מי שלוקה בהתקפי חרדה, הוא הפחד להתעלף, הרי, שעילפון נדיר מאוד במצבים אלה.

מהם אנשי המקצוע בתחום הטיפול שיכולים לאבחן התקף חרדה?

הפרעת חרדה תאובחן לרוב על-ידי אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש – פסיכיאטר, פסיכולוג מומחה, עובד סוציאלי קליני וכו'. לרוב, גם רופא משפחה יכול לסייע לאבחן ולטפל בהתקפי חרדה.

האם גנטיקה משפיעה על התקפי חרדה?

נראה כי ישנה השפעה גנטית מסויימת. מבחינה סטטיסטית, אם בן משפחה מדרגה ראשונה חווה התקף חרדה או סובל מחרדה, הסיכוי של קרובו לסבול מחרדה עולה משמעותית (פי 2 עד 6).

האם ישנה סכנה ממשית בהתקף חרדה?

כמעט תמיד אין סכנה ממשית בהתקף חרדה, ואף שהוא מאוד לא נעים, הוא אינו מסוכן.

בחנו את עצמכם! האם חוויתם התקף חרדה

למרות שהתקף חרדה הוא אירוע דרמטי שנראה שקשה לפספס, יש אנשים שסובלים מחרדה בעוצמה גבוהה, ולא תמיד מודעים לכך, רוצים לדעת אם אתם ביניהם? אז שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

האם אי פעם חוויתם התקף פתאומי של פחד גדול, תחושת אימה או חוסר נוחות שהגיעו לשיא בתוך 10 דקות ואיתם הופיעו לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים (אנא ספרו): 

• דפיקות לב או תחושה שהלב פועם במהירות
• הזעות
• רעד
• תחושה של קוצר נשימה
• תחושה של גוש בגרון או חנק
• כאב בחזה או חוסר נוחות בחזה
• בחילה או אי נוחות בבטן
• תחושת טשטוש או סחרחורת כאילו עומדים להתעלף
• צמרמורות או גלי חום
• תחושה שהמציאות נראית כמו סרט.. ושאנחנו צופים מהצד
• נמלולים – מעין הרדמויות או עקצוצים סביב הפה ובגפיים
• חשש לאבד שליטה או להשתגע
• חשש למות

אם עניתם כן על יותר מארבעה תסמינים – ייתכן מאוד שסבלתם מהתקף חרדה. לא כדאי להישאר עם חרדה לבד, פנו אלינו.

מפסיכיאטרית לעברית

כמה פעמים שמעתם מאיתנו הרופאים מונחים שהייתם צריכים לרוץ אח"כ לגוגל כדי לחפש מה הם אומרים? אז הנה הפינה שלנו " מפסיכיאטרית לעברית".

"מדובר בהפרעת פאניקה, מלווה באגורפוביה ובחרדת ציפייה. יש צורך בחשיפות כדי להתמודד עם ההתנהגות הנמנעת".

מה?! אז ככה:  

הפרעת פאניקה, או הפרעת בעת בעברית, היא הפרעת חרדה בה מופיעים התקפי פאניקה או התקפי חרדה בעברית, ללא טריגר או גורם ברור. כן, משום מקום. בכך נבדלת הפרעת פאניקה מהרבה הפרעות נפשיות אחרות בהן יש התקפי חרדה, אבל עם טריגר מאוד ברור – כמו לדוגמה עלייה על מטוס באדם שחרד מטיסות.

חרדת ציפיה היא משהו שקורה להרבה אנשים עם הפרעת פאניקה. תחשבו על זה – אם התקף חרדה  היה תוקף אתכם משום מקום, סביר להניח שהייתם מתחילים לפחד או לצפות בחשש להתקף הבא – זוהי חרדת ציפיה.

הפחד מפני ההתקף מוביל אנשים רבים לשנות את התנהגותם, ובעיקר לא ללכת למקומות בהם הם עלולים ללקות בהתקף חרדה, מבלי שיוכלו להיחלץ. זוהי בדיוק האגורפוביה – החרדה להיתקע במקום עם חרדה, ללא יכולת חילוץ. ומכאן קצרה הדרך להתנהגות נמנעת – אם אני מפחד ללכת לסופר כי עלול להיות לי שם התקף חרדה – אני מתחיל להימנע ! והחשיפה היא הטיפול – אני צריך לעשות את הדברים שמפחידים אותי – להיחשף אליהם – כדי להתמודד מול החרדה ולהוכיח לגופי ולנפשי, שהחרדה לא באמת מסוכנת…

אז מה בעצם נאמר כאן:" מדובר בהפרעת חרדה, בה יש התקפי חרדה בלתי צפויים, כשביניהם יש חשש גדול מאוד מפני התקף נוסף, וחרדה להימצא במקומות בהם עלול להגיע התקף. חשוב להתמודד מול החרדה ולעשות דווקא את הדברים שמפחידים אותנו – כטיפול".