עבור לתוכן
כל המאמרים

טיפול בנזעי חשמל

פסיכיאטר מומחה ומנהל רפואי

כולנו זוכרים את "מכות החשמל" כפי שהוצגו בסרטים דוגמת "קן הקוקייה". אבל ההצגה הזו של נזעי חשמל (ECT) עושה עוול לאחד הטיפולים היעילים והבטוחים ביותר הקיימים כיום לטפל בדיכאון קשה ובאובדנות

הטיפול בנזעי חשמל (ECT- Electroconvulsive Therapy) נולד לפני למעלה מ-80 שנה בידי רופאים-חוקרים איטלקיים בשם צ'רלטי וביני, שניסו לגרום לפרכוס אפילפטי בחולים פסיכיאטריים, באמצעות זרם חשמלי. את הרעיון לפיו ניתן לטפל בתסמינים פסיכיאטריים על-ידי השריית התקף אפילפטי הגה עוד קודם לכן חוקר הונגרי בשם מדונה. החידוש של צ'רלטי וביני היה ההבנה שיוכלו לייצר התקף כזה באמצעות חשמל, מה שהתברר לימים כדרך הבטוחה ביותר לעשות זאת, מבין שלל שיטות אחרות.

בימים עברו, טיפול בנזעי חשמל נעשה לא הרדמה וללא משתקי שרירים, מה שגרם לו להיראות כטיפול מאוד כואב ואגרסיבי (שכן התקף אפילפטי יכול להיות מאוד דרמטי לצופה מהצד). הטיפול תועד כך בסרטים דוגמת "קן הקוקייה", ותרם לקיבועה של סטיגמה שלילית שהשתרשה באוכלוסייה במשך שנים כלפי ECT. חבל. משום שהסטיגמה יכולה עד היום להרחיק אנשים מקבלת טיפול זה במקרה הצורך, ומדובר בטיפול מצוין, יעיל ובטוח מאוד. היום הוא גם ניתן בהרדמה מלאה (קצרה) ובליווי של משתק שרירים, כך שאינו מלווה כלל בכאב, ואין תנועות של פרכוס. האדם מגיע לטיפול, עובד הרדמה קצרה, האדם מתעורר ומתאושש, ויכול ללכת לדרכו.

באיזה מצבים מומלץ טיפול בנזעי חשמל?

  • דיכאון עמיד לטיפול תרופתי. כאשר שני קווים של טיפול תרופתי כשלו, ניתן לשקול טיפול ב-ECT כתוספת טיפול, שעשויה לעשות הבדל גדול עבור המטופל.
  • דיכאון חמור שמלווה במצבי אובדנות. ECT הוא אחד הכלים הבודדים שנמצא יעיל במצבים אלה.
  • מצבים קטטוניים (מצבים בהם יש הפרעת תנועה קשה), שנגרמים פעמים רבות בשל החמרה דיכאונית או פסיכוזה.  
  • מצב בו המטופל הסובל מדיכאון אך אינו מסוגל ליטול תרופות, מסיבה בריאותית או בשל תופעות לוואי בלתי נסבלות (דוגמאות למטופלים שמוגבלים בקבלת טיפול תרופתי:  נשים הרות או קשישים).
  • דיכאון המלווה בתסמינים של פסיכוזה (דיכאון פסיכוטי).
  • דיכאון שהינו חלק ממחלה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה). במקרים אלה פעמים רבות אנחנו מוגבלים בשימוש בנוגדי דיכאון בשל החשש להשרות מאניה, וטיפול ב-ECT הוא חלופה יעילה ובטוחה.
  • מצבים פסיכוטיים כחלק ממחלת סכיזופרניה או הפרעה סכיזו-אפקטיבית, בהם המטופלים לא מגיבים לטיפול תרופתי או סובלים מתופעות לוואי.
  • מטופלים שניסו בעבר את הטיפול, והוא סייע להם.

ההליך הטיפולי

ראשית המטופל עובר הערכה קלינית מסודרת על ידי פסיכיאטר, הכוללת גם הערכה קוגניטיבית, לצד בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה נדרשות. לאחר שקלול הנתונים, מתקבלת החלטה בשיתוף המטופל אם נכון להתקדם לסדרת טיפולי ECT.

לצורך ביצוע הטיפול עצמו, המטופל מורדם לזמן קצר בעזרת רופא מרדים וכן מקבל משתק שרירים שימנע את תנועות הפרכוס. בשלב זה מועבר זרם דרך אלקטרודות שחוברו לראשו של המטופל, במטרה לייצר פרכוס אפילפטי. כיוון שהמטופל לא מפרכס בפועל בשל משתק השרירים, המעקב אחר הפרכוס נעשה בעזרת רישום גלי המוח של המטופל במכשיר EEG שמחובר לראשו.

הטיפול לא חייב להתבצע באשפוז, ויש מטופלים שמגיעים בבוקר הטיפול, עוברים את הטיפול, ומשתחררים לביתם כעבור כמה שעות. הטיפול אינו כואב והמטופל לרוב אינו זוכר ממנו דבר.

לרוב כוללת סידרה טיפולית של נזעי-חשמל כ-12 טיפולים שניתנים פעמיים בשבוע במשך ששה שבועות. לעתים, ממליצים הרופאים על המשך "תחזוקה" של טיפולים בתכיפות משתנה.

אף שאנו יודעים היום שהטיפול ב-ECT גורם לשינויים ביולוגיים רבים במוח, דוגמת שינוי ברמות השליחים הכימיים דופמין וסרטונין, או שיפור בחיבוריות בין אזורים שונים של המוח, או יצירת קשרים חדשים בין תאי עצב  – הרי שעד היום איננו יודעים בוודאות כיצד ואיך הטיפול ב-ECT עובד.

אחוזי ההצלחה

במצבים של דיכאון מאז'ורי (קליני) עם תסמינים פסיכוטיים, אחוזי ההצלחה נעים סביב 75%. במצבים של דיכאון מאז'ורי עם עמידות לטיפול תרופתי אחוזי ההצלחה נעים סביב 65%. במצבי מאניה דיפרסיה אחוזי ההצלחה גם גבוהים יחסית ונעים סביב 65-80%. על אף הנתונים הגבוהים, כ- 50% מהמטופלים יסבלו מסימפטומים חוזרים של המחלה.

איך אפשר למנוע הישנות של המחלה ולהאריך את ההשפעה החיובית של הטיפול?

  • מעקב קליני מסודר אצל פסיכיאטר שיוכל לזהות את ההידרדרות הראשונית.
  • המשך נטילה מסודרת של טיפול תרופתי.
  • במקרים מסוימים: המשך טיפול אחזקתי בנזעי-חשמל בתדירות משתנה.

האם הטיפול בנזעי חשמל מסוכן?

הטיפול בנזעי-חשמל נחשב לבטוח מאוד, גם עבור קשישים ומטופלים הלוקים במצבים גופניים מורכבים.

האם ישנם אנשים שלא יכולים לעבור את הטיפול?

קיימות התוויות נגד מועטות יחסית לטיפול – בהן לחץ תוך-גולגלתי מוגבר, שבץ רסנטי או תחלואה לבבית בלתי יציבה. עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו, לשקילת פוטנציאל התועלת אל מול הסיכון לנזק.

מהן תופעות הלוואי והאם נגרמת פגיעה בזיכרון?

תופעות הלוואי השכיחות ביותר מתרחשות ביום הטיפול וכוללות בחילות, כאבי ראש, עייפות, בלבול ואובדן זיכרון קל לטווח קצר. לטווח יותר ארוך, לעתים מטופלים מתלוננים על אובדן זיכרון משמעותי יותר, אך רוב המחקרים אינם מצביעים על נזק ארוך טווח לזיכרון. לרוב הפגיעה בזיכרון היא זמנית וחולפת תוך מספר חודשים.

האם הטיפול גורם לנזק מוחי?

מחקרי הדמיה לפני ואחרי טיפול בנזעי חשמל לא מדגימים כל נזק אנטומי. אם כבר, יש השערה שהטיפול משפר את מצב המוח, ותורם ליצירת מעגלי מוח חדשים, בתהליך המכונה "נוירופלסטיסטי".

מה לסיכום?

לסיכום, בניגוד לסטיגמה השלילית ולדעות הקדומות, הטיפול בנזעי-חשמל הינו טיפול מצוין, בטוח, אנושי, וכמעט נטול תופעות לוואי משמעותיות. פעמים רבות, טיפול זה עומד בין חיי נכות וסבל מתמשכים, לבין הפוגה מלאה מהמחלה, הנאה מהחיים וחזרה לתפקוד תקין.

הטיפול בנזעי-חשמל מבוצע במוסדות ציבוריים. במכון מנטליקס תוכלו להתייעץ לגבי נחיצות הטיפול, ובמקרה הצורך לקבל הפניה לטיפול, ולוודא שפסיכיאטר פרטי שלכם מלווה אתכם בתהליך ובמעקב הנדרש.

דברו איתנו בוואטסאפ

תפריט נגישות