מידע למטופלים – תרופות פסיכיאטריות

תוכן עניינים
רוצים לקבל עוד מידע?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
המידע שלהלן נועד לספק הסבר כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי או את העלון לצרכן של התרופה. בכל שאלה, במקרה של תופעות לוואי או לפני התחלה, שינוי או הפסקת טיפול – יש להייועץ ברופא המטפל.

המידע שלהלן נועד לספק הסבר כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי או את העלון לצרכן של התרופה. בכל שאלה, במקרה של תופעות לוואי או לפני התחלה, שינוי או הפסקת טיפול – יש להייועץ ברופא המטפל.

 

סרטרלין   (Sertraline)– משווקת בשמות לוסטרל, סרנדה או סרטרלין-טבע.

סרטרלין היא תרופה נוגדת דיכאון המשמשת גם לטיפול בחרדה, התקפי פאניקה, הפרעה טורדנית־כפייתית (OCD) ופוסט־טראומה (PTSD). התרופה פועלת באמצעות העלאת רמת הסרוטונין במוח, חומר המסייע בוויסות מצב הרוח. תופעות הלוואי קצרות הטווח השכיחות כוללות בחילה, כאבי ראש, ישנוניות ויובש בפה. תופעות הלוואי ארוכות הטווח עלולות לכלול עלייה במשקל, וירידה בחשק המיני. השפעתה המיטיבה של התרופה מתפתחת בהדרגה, ולעיתים חולפים מספר שבועות עד להטבה מלאה. אין להפסיק את הטיפול בפתאומיות ללא התייעצות עם הרופא, שכן הדבר עלול לגרום לתסמיני גמילה.

ליתיום  (Lithium)

ליתיום הוא מייצב מצב רוח המשמש בעיקר לטיפול בהפרעה דו־קוטבית (מאניה־דפרסיה) ולמניעת אפיזודות של מאניה ודיכאון. התרופה מפחיתה את עוצמת ותדירות השינויים במצב הרוח. במהלך הטיפול יש לבצע בדיקות דם תקופתיות כדי לוודא שרמת הליתיום בטוחה ולבדוק את תפקוד הכליות. תופעות הלוואי השכיחות כוללות צמא מוגבר, השתנה מרובה, רעד בידיים ועלייה במשקל. חשוב לשמור על שתייה מספקת ועל צריכת מלח קבועה. אם מופיעים בלבול, רעד משמעותי או דופק לא סדיר – יש לפנות מיד לרופא.

דולוקסטין  (Duloxetine)– משווקת גם כסימבלטה ודולוקס

דולוקסטין היא תרופה נוגדת דיכאון המשמשת גם לטיפול בחרדה, כאב עצבי ופיברומיאלגיה. היא פועלת באמצעות העלאת רמות הסרוטונין והנוראדרנלין במוח. תופעות הלוואי השכיחות כוללות בחילה, יובש בפה, ישנוניות, עצירות וירידה בתיאבון. מומלץ ליטול את התרופה עם אוכל כדי להפחית אי־נוחות בקיבה. אין להפסיק את הטיפול בפתאומיות. אם קיימת מחלת כבד או כליות יש לעדכן את הרופא. התרופה עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם ולכן מומלץ לעקוב אחריו.

בופרופיון  (Bupropion)– משווקת בשם וולבוטרין XR

בופרופיון היא תרופה נוגדת דיכאון המשמשת גם לסיוע בגמילה מעישון. בניגוד לתרופות רבות אחרות, היא בדרך כלל אינה גורמת לעלייה במשקל או לפגיעה בתפקוד המיני. התרופה משפיעה על הדופמין והנוראדרנלין במוח. תופעות הלוואי השכיחות כוללות אי שקט ועצבנות, קושי להירדם, כאב ראש ובחילה. מומלץ ליטול אותה בשעות הבוקר. במינונים גבוהים היא עלולה להגביר את הסיכון לפרכוסים, ולכן יש להשתמש בה בהתאם להנחיות הרופא ולהימנע משתיית אלכוהול.

מתילפנידאט  (Methylphenidate)– משווקת בשמות ריטאלין, ריטאלין LA, פוקאלין וקונצרטה

מתילפנידאט היא תרופה ממריצה לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD). היא מסייעת לשיפור הקשב והריכוז ולהפחתת אימפולסיביות והיפראקטיביות. תופעות הלוואי השכיחות כוללות ירידה בתיאבון, קושי להירדם, כאב ראש, כאבי בטן ועלייה בדופק. יש ליטול את התרופה בדיוק לפי הוראות הרופא, בדרך כלל בבוקר. התרופה עלולה לגרום לתלות ולכן יש להשתמש בה רק בהתאם להנחיות. בילדים מומלץ לעקוב אחר הגדילה, ובכל גיל חשוב לעקוב אחר לחץ הדם.

 אסציטלופרם  (Escitalopram)– משווקת בשמות ציפרלקס ואסטו

אסציטלופרם היא תרופה נוגדת דיכאון המשמשת גם לטיפול בחרדה כללית. היא מעלה את רמת הסרוטונין במוח. תופעות הלוואי קצרות הטווח השכיחות כוללות בחילה, כאבי ראש, ישנוניות ויובש בפה. תופעות הלוואי ארוכות הטווח עלולות לכלול עלייה במשקל, וירידה בחשק המיני. השפעתה המיטיבה של התרופה מתפתחת בהדרגה, ולעיתים חולפים מספר שבועות עד להטבה מלאה. אין להפסיק את התרופה בפתאומיות. במינונים גבוהים התרופה עלולה להשפיע על קצב הלב, ולכן לעיתים יומלץ לבצע בדיקת אק"ג.

 פלואוקסטין  (Fluoxetine)– משווקת בשמות פרוזאק, פריזמה ופלוטין

פלואוקסטין היא תרופה נוגדת דיכאון המשמשת גם לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD) התקפי פאניקה ובולימיה. משך הפעולה שלה ארוך יחסית, ולכן הסיכון לתסמיני גמילה קטן יותר אם נשכחת מנה. תופעות הלוואי השכיחות כוללות בחילה, כאב ראש, ישנוניות או נדודי שינה וירידה בתיאבון. תופעות לוואי ארוכות טווח עלולות לכלול עלייה במשקל, וירידה בחשק המיני. השפעתה המיטיבה של התרופה מתפתחת בהדרגה, ולעיתים חולפים מספר שבועות עד להטבה מלאה.

טרזודון  (Trazodone)– משווקת גם בשם טרזודיל

טרזודון היא תרופה נוגדת דיכאון, אך במינונים נמוכים משתמשים בה לעיתים קרובות לשיפור השינה. היא פועלת על מערכת הסרוטונין במוח. תופעות הלוואי השכיחות כוללות ישנוניות, סחרחורת, יובש בפה וטשטוש ראייה. אם התרופה ניתנת לשינה, מומלץ ליטול אותה לפני השינה. כדאי לקום באיטיות מישיבה או משכיבה כדי להפחית סחרחורת. אצל גברים עלולה להופיע, לעיתים נדירות, זקפה ממושכת המחייבת טיפול רפואי דחוף. יש להימנע משתיית אלכוהול בזמן הטיפול.

 ונלפקסין  (Venlafaxine)– משווקת בשמות אפקסור XR ו-ויאפקס XR

ונלפקסין היא תרופה נוגדת דיכאון המשמשת גם לטיפול בחרדה ובהתקפי פאניקה. היא מעלה את רמות הסרוטונין והנוראדרנלין במוח. תופעות הלוואי השכיחות כוללות בחילה, סחרחורת, ישנוניות, יובש בפה והזעה מוגברת. התרופה עלולה להעלות את לחץ הדם ולכן מומלץ לעקוב אחריו. אין להפסיק את הטיפול בפתאומיות. מומלץ ליטול אותה עם אוכל, ואם מדובר בכמוסות בשחרור מושהה – יש לבלוע אותן בשלמותן.

לורזפאם  (Lorazepam)– משווקת בשם לוריבן

לורזפאם שייכת למשפחת הבנזודיאזפינים ומשמשת לטיפול בחרדה ובהפרעות שינה. היא מרגיעה את פעילות מערכת העצבים. תופעות הלוואי השכיחות כוללות ישנוניות, סחרחורת וחולשה. התרופה עלולה לגרום לתלות ולכן יש להשתמש בה רק בהתאם להנחיות הרופא. אין לשתות אלכוהול בזמן הטיפול, ויש להימנע מנהיגה או מהפעלת מכונות עד שמכירים את השפעת התרופה. אין להפסיק את השימוש בפתאומיות לאחר טיפול ממושך.

 אריפיפרזול  (Aripiprazole)– משווקת בשמות אריפליי או אביליפיי

אריפיפרזול היא תרופה אנטי־פסיכוטית המשמשת לטיפול בסכיזופרניה ובהפרעה דו־קוטבית, ולעיתים גם כתוספת לטיפול בדיכאון כאשר טיפול נוגד דיכאון לבדו אינו מספק. היא פועלת באופן ייחודי, המסייע לאזן את פעילות הדופמין והסרוטונין במוח. במינונים נמוכים היא ניתנת לעיתים גם לטיפול בתסמיני חרדה, מחשבות טורדניות או אי־שקט, בהתאם לשיקול דעת הרופא. תופעות הלוואי השכיחות כוללות בחילה, כאב ראש, עצירות, סחרחורת ולעיתים תחושת אי־שקט פנימי או קושי לשבת במקום (אקתיזיה), בעיקר בתחילת הטיפול או לאחר העלאת המינון. אם מופיעה תחושה כזו, חשוב לפנות לרופא ולא להפסיק את התרופה באופן עצמאי. בהשוואה לחלק מהתרופות האחרות בקבוצה, אריפיפרזול נוטה לגרום פחות לישנוניות ולעלייה במשקל, אך גם תופעות אלו עשויות להופיע. במהלך הטיפול מומלץ לעקוב אחר המשקל, רמות הסוכר והשומנים בדם וכן אחר הופעת תנועות בלתי רצוניות. מומלץ ליטול את התרופה באותה שעה בכל יום.

ציטלופרם  (Citalopram)– משווקת בשמות ציפרמיל ורסיטל

ציטלופרם היא תרופה נוגדת דיכאון הפועלת באמצעות העלאת רמת הסרוטונין במוח. תופעות הלוואי השכיחות כוללות בחילה, יובש בפה, ישנוניות או נדודי שינה, הזעה מוגברת ופגיעה בתפקוד המיני. השפעתה המיטיבה של התרופה מתפתחת בהדרגה, ולעיתים חולפים מספר שבועות עד להטבה מלאה. אין להפסיק את הטיפול בפתאומיות. במינונים גבוהים התרופה עלולה להשפיע על קצב הלב, ולכן לעיתים יומלץ לבצע בדיקת אק"ג.

דיאזפאם  (Diazepam)– משווקת בשמות ואליום או אסיבל

דיאזפאם היא תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים המשמשת לטיפול בחרדה, התכווצויות שרירים ופרכוסים. תופעות הלוואי השכיחות כוללות ישנוניות, סחרחורת, עייפות וחולשת שרירים. התרופה עלולה לגרום לתלות. יש להימנע משתיית אלכוהול ומנהיגה עד שמכירים את השפעתה. אם נעשה שימוש ממושך, יש להפסיק את הטיפול בהדרגה ובהנחיית הרופא.

למוטריג'ין  (Lamotrigine)– משווקת בשמות למיקטל או למודקס

למוטריג'ין היא תרופה המשמשת כמייצב מצב רוח לטיפול בהפרעה דו־קוטבית וכן למניעת פרכוסים. אחת מתופעות הלוואי החשובות, אף שהיא נדירה, היא פריחה עורית חמורה. לכן מתחילים את הטיפול במינון נמוך ומעלים אותו בהדרגה. תופעות הלוואי השכיחות כוללות סחרחורת, כאב ראש, טשטוש ראייה, בחילה וישנוניות. אם מופיעה פריחה, חום או נפיחות בבלוטות – יש לפנות מיד לרופא. אין להפסיק את התרופה בפתאומיות.

קלונזפאם   (Clonazepam)– משווקת בשם קלונקס

קלונזפאם היא תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים המשמשת לטיפול בחרדה, התקפי פאניקה וסוגים מסוימים של פרכוסים. תופעות הלוואי השכיחות כוללות ישנוניות, סחרחורת, ירידה בקואורדינציה והפרעות בזיכרון. התרופה עלולה לגרום לתלות. יש להימנע מאלכוהול ומנהיגה עד שמכירים את השפעתה. אין להפסיק את השימוש בפתאומיות לאחר טיפול ממושך, שכן הדבר עלול לגרום לתסמיני גמילה ואף לפרכוסים.

אלפרזולאם  (Alprazolam)– משווקת בשמות אלפרליד או קסנקס

אלפרזולאם היא תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים לטיפול בחרדה ובהתקפי פאניקה. היא פועלת במהירות ומסייעת להפחתת תחושת החרדה. תופעות הלוואי השכיחות כוללות ישנוניות, סחרחורת, ריור מוגבר ושינויים בחשק המיני. התרופה עלולה לגרום לתלות ויש להשתמש בה רק בהתאם להנחיות הרופא. אין לשתות אלכוהול בזמן הטיפול. כאשר מפסיקים את הטיפול, יש לעשות זאת בהדרגה ובהנחיית הרופא.

מירטזאפין  (Mirtazapine)– משווקת בשמות רמרון או מירו

מירטזאפין היא תרופה נוגדת דיכאון הפועלת במנגנון שונה מרוב התרופות האחרות. היא עשויה לשפר את מצב הרוח, השינה, התיאבון ורמת האנרגיה. תופעות הלוואי השכיחות כוללות עלייה בתיאבון, עלייה במשקל, ישנוניות וסחרחורת. בשל השפעתה המרדימה נהוג ליטול אותה לפני השינה, ולעיתים זו אף יכולה להיות תועלת עבור אנשים הסובלים מקשיי שינה. אין להפסיק את הטיפול בפתאומיות, והשפעתו המלאה מתפתחת בדרך כלל לאחר מספר שבועות.

 

מאמרים נוספים

המידע שלהלן נועד לספק הסבר כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי או את העלון לצרכן של התרופה. בכל שאלה, במקרה של תופעות לוואי או לפני התחלה, שינוי או הפסקת טיפול – יש להייועץ ברופא המטפל.
מבוגרים רבים מסתובבים בעולם עם תחושת החמצה מתמדת. בעבודה הם מרגישים שהם לא מממשים את הפוטנציאל, בבית הם מתקשים בארגון וסדר, ולעיתים קרובות הם מתייגים את עצמם כ"עצלנים", "מפוזרים" או "לא מספיק חכמים". האמת היא, שבמקרים רבים הקושי אינו נובע מהאופי, אלא מלקות למידה או הפרעת קשב שמעולם לא אובחנה.
סטודנטים רבים מכירים את התסכול הזה מקרוב: אתם לומדים ימים ולילות, מבינים את החומר בהרצאות, אבל במבחן עצמו מקבלים ציון שלא משקף את הידע שלכם. הפער הזה, בין האינטליגנציה וההשקעה לבין התוצאות בשטח, הוא נורה אדומה. במקרים רבים, לא מדובר ב"חוסר כישרון" אלא בלקות למידה או בקושי רגשי שניתן לטיפול. אבחון פסיכודידקטי הוא הכלי המקצועי שנועד לאתר את הבעיה ולמצוא לה פתרון.
אבחון תקשורת אצל ילדים ומתבגרים נועד לבחון האם קשיים בתפקוד החברתי, הבין־אישי והתקשורתי נובעים ממאפיינים של הפרעה על הרצף האוטיסטי (ASD).
לקויות למידה – מדריך מקיף לזיהוי דיסלקסיה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה. חשיבות האבחון הפסיכודידקטי המוקדם, התאמות לימודיות ותמיכה רגשית.
הערכת סיכון אובדני אצל פסיכולוג – מדריך להורים לזיהוי סימני אזהרה, תהליך ההערכה המקצועית ובניית תכנית ביטחון אישית לילדים ומתבגרים.
אבחון פסיכודידקטי הוא תהליך הערכה מקיף המשלב אבחון דידקטי (בדיקת מיומנויות למידה כמו קריאה, כתיבה וחשבון) עם אבחון פסיכולוגי (בדיקת יכולת קוגניטיבית, קשב ומצב רגשי). מטרתו לזהות את מקור הקושי הלימודי, להבחין בין לקות למידה לבין קושי רגשי, ולהמליץ על התאמות בבחינות ובבגרות. האבחון מבוצע על ידי פסיכולוג חינוכי או קליני בעל הכשרה מתאימה, ומתאים לילדים, בני נוער, סטודנטים ומבוגרים. בסיומו מתקבל דוח מפורט המשמש את בית הספר, ועדות ההתאמות של משרד החינוך והמוסדות האקדמיים.
ועדת אפיון וזכאות (בעבר "ועדת השמה") היא ועדה הפועלת מתוקף חוק החינוך המיוחד ומתקיימת ברשות המקומית שבה רשום התלמיד, בהתאם לתעודת הזהות של הוריו.
העלייה לכיתה א' אינה שרירותית, וכדאי שתהיה מותאמת לשלב ההתפתחותי בו הילד נמצא. המוכנות לקראת כיתה א' היא בשלב שבו הילד בשל לעבור מפעילות שרובה משחקית, לפעילות של למידה מובנית ומסודרת.
תוכנית טיפול אינטנסיבית מיועדת לאנשים שמרגישים שהגיעו לקצה ומבקשים שינוי. היא כוללת ליווי מקצועי ואנושי, ומספקת תמיכה מקיפה במהלך כל התהליך. כל מטופל מקבל מעטפת טיפולית מותאמת אישית.
התמכרויות בקרב בני נוער הן תופעה מורכבת ורב-ממדית, המשלבת גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים וסביבתיים. גיל ההתבגרות מייצר רגישות גבוהה יותר להתנהגויות סיכון, ובכללן התמכרות.
הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת לנו כיום להעניק טיפול מקצועי ואיכותי מכל מקום ובכל זמן – פסיכיאטר פרטי מסביר
חרדה היא תחושה טבעית שמלווה את רובנו במהלך החיים. אבל עבור מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם – היא עלולה להפוך להפרעה כרונית ומתמשכת אשר מפריעה לתפקוד היומיומי וליכולת ליהנות מהחיים
טיפול פסיכולוגי לילדים ובני נוער הוא תחום ייחודי הדורש מומחיות, רגישות והבנה מעמיקה של שלבי ההתפתחות השונים ושל האתגרים המורכבים המלווים את גיל הילדות וההתבגרות. הפסיכולוגית האחראית במנטליקס מסבירה.
דיכאון משפיע על מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם – בכל הגילאים. בעוד שעצב או ירידת אנרגיה הן חלק טבעי מהחיים, דיכאון קליני (מאז'ורי) חורג מתחושות זמניות אלה, עלול להשפיע עמוקות על היכולת של אדם לתפקד וליהנות מחייו, ועלול להיות מסוכן. פסיכיאטר מומחה לדיכאון מסביר.
Attent היא תרופה המשמשת לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) אצל ילדים ומבוגרים. היא מכילה אמפטמין, חומר ממריץ שמסייע לשפר את הריכוז, הקשב והשליטה בדחפים. פסיכיאטר פרטי מסביר.
התרופה Vyvanse משמשת בעיקר לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) וכן בהפרעת אכילה כפייתית (Binge Eating Disorder – BED). פסיכיאטר פרטי מסביר.
תרופות נוגדות דיכאון וחרדה אינן הפתרון היחיד במאבק מול הפרעת חרדה. קיימות מספר דרכים מבוססות מחקר לטיפול בחרדה גם ללא תרופות – ואת חלקן אפשר לתרגל לבד בבית! פסיכיאטר פרטי מסביר.
אף שהוא אינו מונח רפואי רשמי, המושג התמוטטות נפשית מקובל כביטוי של הצפה רגשית שמפריעה לתפקוד. מה עושים?
בעוד שהתסמינים הגופניים של גיל המעבר ידועים היטב – התסמינים הנפשיים זוכים לפחות תשומת לב, על אף שהם משפיעים במידה משמעותית על איכות החיים של נשים רבות. מה עושים?
הקשר ההדוק בין הגוף והנפש מוכר ברפואה שנים רבות, אך רק בעשורים האחרונים החלו להבין באופן מעמיק יותר כיצד מצבים נפשיים עלולים לגרום או להחריף תסמינים גופניים.
בין אם מדובר בראיון עבודה ראשון בחיים או בראיון למשרה בכירה, תחושת המתח, הדופק המואץ והחשש מכישלון עלולים לפגוע בסיכויי ההצלחה. מה עושים? ד"ר תום גלילי מסביר.
למרות שדיכאון לאחר לידה זוכה לתשומת לב רחבה יותר, דיכאון לאחר הפלה עלול להיות חמור לא פחות. איך מאבחנים ומה עושים? ד"ר אורן טנא מסביר
התמכרות היא תופעה מורכבת ורבת השפעות, אשר משפיעה גם על בני משפחתו של המכור, שנמצאים בעין הסערה. במקרים רבים, הדרך להחלמה הופכת למסע משפחתי משותף, הדורש שיתוף פעולה, קביעת גבולות בריאים ותמיכה מערכתית
התמודדות עם בן משפחה הסובל מהתמכרות היא אתגר מורכב ורווי רגשות. אחת הגישות היעילות, המסייעת ביצירת שינוי, היא הגישה המוטיבציונית.
אנשים רבים חשים פיק ברכיים בהופעה בפני קהל או בסיטואציות חברתיות חדשות. מתי זה פחד טבעי ומתי זו חרדה שעלולה לחבל בתפקוד? ד"ר אורן טנא מסביר
איך יודעים אם בן או בת הזוג סתם עצובים או לוקים בדיכאון? וכיצד מתמודדים אם הם אכן מדוכאים? איך פונים אליהם? מה שואלים? ד"ר אורן טנא מסביר
מתח רגשי הוא חלק טבעי מהחיים שלנו בישראל, אך כאשר הוא הופך לחזות הכול, עלולות להיות לו השפעות חמורות על הבריאות הנפשית והפיזית. מה עושים? ד"ר אורן טנא מסביר
הדחף הכפייתי לתלוש שיערות עלול לגרום לקרחות, בושה ומצוקה ניכרת. איך עוצרים את האובססיה?
כיצד מזהים אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית, איך הדבר משפיע על מערכות היחסים והתפקוד שלהם ואיך מטפלים? ד"ר אורן טנא מסביר
אחד ההיבטים המדאיגים ביותר של הפרעת קשב וריכוז הוא הקשר החזק שלה להתמכרות והפרעות שימוש בחומרים. כל ההסברים מפסיכיאטרית מומחית בהתמכרויות.
מהי קלסטרופוביה, איך מאבחנים אותה וכיצד מטפלים בה?
איך מאבחנים חרדת בחינות, מהם הגורמים לה וכיצד מטפלים בה?
מהי חוות דעת פסיכיאטרית לצוואה ואיך נערכים לה? ומה עושים אם צריך למנות לבן משפחה אפוטרופוס? כל הפרטים
מהי טראומה נפשית, כיצד היא מתרחשת, מהם התסמינים של פוסט-טראומה, כיצד מאבחנים ואיך מטפלים.
ADHD משפיע על הלימודים, חיי החברה, המשפחה והעבודה, ומלווה את האדם לאורך כל חייו. איך מאבחנים ומה ניתן לעשות?
הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) היא הפרעה נפוצה בילדים, מתבגרים ומבוגרים, מה גורם לה ואיך מטפלים בה.
על האפשרויות השונות לטיפול פסיכולוגי באזור השרון, תוך התמקדות בגישה אישית ומקצועית לכל מטופל על ידי צוות מומחים מנוסה ורב מקצועי
מעבר לפנייה לטיפול מקצועי, קיימים צעדים משמעותיים שאתם יכולים לעשות בעצמכם כדי להתמודד עם דיכאון ולשפר את איכות חייכם
הפרעת קשב וריכוז משפיעה על ילדים ומבוגרים, ומתבטאת בקשיים בתחומי החיים השונים כמו לימודים, עבודה ומערכות יחסים. בעוד שחלק מהתסמינים נחלשים עם הגיל, רבים ממשיכים להתמודד עם השלכותיה וטיפול מותאם עשוי לשפר את התפקוד ואיכות החיים. פסיכיאטרית פרטית מסבירה.

תפריט נגישות