מהי בעצם בדיקה פסיכיאטרית?

המונח בדיקה פסיכיאטרית עלול להעלות חששות רבים. אבל המציאות היא שמדובר בבדיקה שדומה לכל בדיקה רפואית אחרת. הבדיקה הפסיכיאטרית מבוססת ברובה על ראיון שמתבצע עם האדם בקליניקה, בשילוב מעבר על ההיסטוריה הרפואית של המטופל, אבחונים שביצע בעבר, תיעוד תרופות שנוטל, דיווח של בני משפחה ועוד.

צוות המומחים של מכון מנטליקס כולל 10 פסיכיאטרים מומחים בעולמות המבוגרים והילדים. כאשר אתם או ילדיכם פוגשים באחד מן המומחים שלנו, אתם מקבלים בדיקת אבחון פסיכיאטרית מקיפה. מטרת ההליך היא להבין מה מפריע לכם, מה מעכב אתכם בחיים, ומה עשוי לסייע לכם לעלות על מסלול של תפקוד ואיכות חיים.

הבדיקה הפסיכיאטרית נעשית על ידי מומחה לעולם התוכן המבוקש ובאמצעותה ניתן להתוות תכנית טיפול מותאמת אישית – ולקבוע אם יש צורך במתן טיפול תרופתי, בטיפול פסיכולוגי או טיפול שיקומי ועוד.

מה כוללת בדיקה פסיכיאטרית?

הבדיקה כוללת את הרכיבים הבאים:

בחינת היחס של האדם לבודק: הפסיכיאטר מעריך את היחס שמפגין האדם כלפי הסביבה שלו. הפסיכיאטר מתעד את היחס של האדם כפי שעלה במהלך הריאיון. היחס יכול להיות: חשדני, עוין, ידידותי, משתף פעולה, לא משתף פעולה, מתגונן, מתחמק ועוד, ויש לו השלכות על אבחנת המטופל ועל מידת יכולתו לשתף פעולה עם הטיפול.

בדיקת ההופעה החיצונית של האדם: במהלך הבדיקה הפסיכיאטר מתרשם מהופעתו של האדם, לא כדי להעביר עליה ביקורת כמובן, אלא כדי ללמוד ממנה על מצבו הנפשי של הנבדק. לדוגמה אם האדם מתקשה לשמור על היגיינה והוא מוזנח, או לחלופין אם ההופעה מטופחת ומוקפדת. כן נבדק אם לבושו של האדם תואם את מזג האוויר, את הסיטואציה וכו'.

מצב רוח ואפקט: חשוב לבצע את ההבחנה בין מצב הרוח לבין אפקט. מצב רוחו של האדם היא חווייתו הסובייקטיבית כפי שהוא מדווח אותה. אפקט הוא המונח המתאר כיצד מגדיר הבודק את הרושם שלו לגבי מצב הרוח של האדם הנבדק. לעיתים, בבדיקה הפסיכיאטרית ישנו פער בין האפקט לבין מה שמתאר המטופל, וגם לכך משמעות אבחנתית וטיפולית.

צורת החשיבה ותוכן החשיבה: חלק משמעותי מאוד בבדיקה הפסיכיאטרית הינו הערכת צורת ותוכן החשיבה. הפסיכיאטר מעריך את הקצב החשיבה והדיבור שיכול לנוע בטווח שבין איטי, מהיר, מהיר מאוד ונורמלי. בנוסף, הפסיכיאטר מעריך גם את רצף החשיבה ובוחן האם החשיבה של האדם אחידה או נקטעת באמצע בשל הפרעות בארגון, והאם היא מותאמת למצב בו הוא נמצא כעת ולמה שמציג בריאיון.

אם ניתן להשוות את קצב וצורת החשיבה לאבני הבניין המרכיבות את הבית, הרי שתוכן החשיבה הוא הריהוט הפנימי – מהם הדברים שמעסיקים את ראשו האדם, האם הוא חדור אשמה וייאוש, או אופטימיות ותקווה וכו'.

תהליכי קוגניציה וזיכרון של המטופל: בבדיקה הפסיכיאטרית נבחנים, גם אם לא באורח ישיר, התמצאותו של המטופל במצב, בסביבה ובעצמו, לצד יכולות קוגניטיביות בסיסיות. במקרה של חשד לבעיה, ייתכן שהפסיכיאטר יבצע מבדקים נוספים ויעביר שאלונים ייעודיים, שמטרתם להעריך את המצב הקוגניטיבי.

שיפוט ותובנה: כחלק מהבדיקה מעריך הפסיכיאטר את מידת השיפוט החברתי של האדם, כסימן ליכולתו להשתלב בהצלחה במעגלי תפקוד חברתי. בנוסף נבחנת התובנה של הנבדק למצבו, דבר המשפיע עמוקות על שיתוף הפעולה שלו עם הטיפול.

אובדנות: במהלך הבדיקה הפסיכיאטרית ישנו משקל כבד להערכת המסוכנות של האדם כלפי עצמו, וזו נבדקת באורח ישיר ומפורט. חשוב לומר – שאלות על אובדנות לא "מכניסות רעיונות לראש", ולא מעודדות אובדנות – ההיפך -הן עשויות להציל חיים.  

אלה רק חלק ממאפייני הבדיקה הפסיכיאטרית. במכון מנטליקס ישנה אפשרות לבצע בדיקה זו בידי טובי אנשי המקצוע, בפרטיות ובנעימות. אל תישארו עם מצוקה לבד. פנו אלינו ונשמח לסייע.