כיצד תסמיני פוסט טראומה מתבטאים?

מהי הפרעה פוסט-טראומתית (PTSD)

המילים פוסט-טראומה ו-PTSD (הפרעה פוסט-טראומתית) נשמעות כמעט בכל מקום בישראל 2024. בואו נעצור רגע, ונבין בעצם מה היא הפרעה פוסט טראומתית, וכיצד היא מתבטאת.
כשמדברים על PTSD לרוב מתייחסים לאירוע טראומתי מאוד משמעותי, כזה שבו שלמותו הפיזית או הנפשית של האדם בסכנה. אבל טראומה יכולה להיגרם גם כאשר אדם עד לאירוע קשה, שלאו דווקא פגע בו, גם כשהוא לומד על משהו נורא שקרה לקרוב לו, וגם לעתים לאחר חשיפה לאירועים איומים באמצעים דיגיטליים. בסופו של דבר, יותר מהמהות האובייקטיבית של האירוע, חשובה החוויה הסובייקטיבית של האדם שנחשף לטראומה, ורוב האנשים שמפתחים תסמינים פוסט-טראומתיים ידווחו שחוו את האירוע בתחושה של אימה וחוסר אונים.

תסמיני פוסט טראומה -ארבעת הצברים העיקריים

דבר נוסף שחשוב לומר כאשר מדברים על טראומה נפשית, הוא שטבעי לגמרי להגיב לאירוע קשה, ופעמים רבות התגובה הנפשית היא חלק בריא מתהליך העיבוד של הטראומה. רוב גדול מהאנשים שחווים אירוע קשה לא יפתחו PTSD, גם אם יפתחו תסמינים לאחר הטראומה. אבל בהחלט שי מקרים בהם התסמינים לא חולפים, אלא דווקא מתעצמים וגורמים לסבל ניכר ולפגיעה בתפקוד. במצבים אלה, בהם מתפתחת הפרעה פוסט-טראומתית, נראה ארבעה צברים עיקריים של תסמינים. כדי להמחיש את התסמינים, נתאר סיפור בדיוני של נועה, ששהתה באחד מיישובי העוטף ב-7 באוקטובר, ונחשפה לזוועות באותו יום.

צבר I: חווית חזרה וחודרנות של הטראומה

נועה לא רוצה להיזכר באירועים הקשים של ה"השבת השחורה". אבל המחשבות באות בניגוד לרצונה. הן נחוות כפולשניות וחודרניות, והיא שוב שוב ושוב נזכרת בתמונות ופרטים מהאירועים שחוותה, גם כשאינה רוצה בכך. המחשבות מופיעות לעתים ביום, אבל גם בלילה, בצורה של חלומות ביעותים וסיוטים. לעתים נועה ממש מרגישה כאילו לזיכרון יש איכות אמיתית, כמו של סרט, או פלאשבק. במקרים אלה היא מרגישה שהיא שוב אוחזת בדלת הממ"ד, אף שהיא יודעת שהיא נמצאת כרגע במקום בטוח אחר. בנוסף, יש המון גירויים שמחזירים אותה ל-7 באוקטובר. למשל ריח של אש או של בשר חרוך. רעש של אופנוע או טנדר. ואז יש לה תגובה גם נפשית – היא נשטפת אימה, אבל גם גופנית – הלב שלה דופק והיא חשה חסרת נשימה.

צבר II: הימנעויות והסתגרות חברתית

נועה מנסה בכל כוחה להימנע מלחשוב על אותו יום. היא מנסה לדחוק את הזכרונות הכואבים. היא לא רוצה לדבר על זה עם איש, ולכן גם הפסיקה לדבר עם חברותיה הקרובות. היא לא פותחת טלוויזיה או מחשב בשל חשש שתראה דברים שיזכירו לה את האירועים. היא פרשה מהרשתות החברתיות. היא לא רוצה בכלל לצאת מהבית, כי אז היא פוגשת אנשים ששואלים אותה איך היא, ומה שלומה, וזה מזכיר לה. היא נמנעת מהכל, ומסתגרת בחדרה.

צבר III: קוגניציות שליליות, דיכאון ואובדן תקווה

נועה תמיד תיארה עצמה כאדם אופטימי ומלא שמחת חיים. אבל פתאום היא חשה דכדוך מתמיד. היא מותשת, חשה מובסת, ולראשונה בחייה לא רואה עתיד. מעבר לזה היא חשה אשמה על כך שהיא ניצלה בעוד כמה מחברותיה לא שרדו. מאוד מפריע לה שהיא חשה כאילו "כיבו אותה". היא מרגישה זרות וקהות רגשית, לא מבינה איך כולם ממשיכים כרגיל. העולם פתאום נראה לה כמקום מפחיד ומאיים, העתיד קודר ואנשים בסביבתה נראים לה מאיימים. היא לא מצליחה ליהנות מדברים שאהבה בעבר, ומתקשה אפילו להתרגש או לחוש רגש חיובי כאשר חברותיה משתפות אותה בדברים טובים שקרו להן.

צבר IV: עוררות יתר, חרדה וקשיים בשינה

צבר IV: עוררות יתר. נועה כל הזמן דרוכה. היא חשה שיש סכנה בכל מקום. היא לא מצליחה להירגע. היא קופצת מכל רעש, היא לא מצליחה להתרכז בעבודתה. היא הופכת רגוזה ועצבנית, כאילו "הפתיל שלה התקצר". והיא בעיקר לא מצליחה לישון. גם כשהיא סוף סוף נרדמת, השינה קטועה ולא רציפה.

התסמינים של נועה בארבעת הצברים המתוארים, הם הסימפטומים הקלאסיים של הפרעה פוסט טראומתית. נועה אמנם בדיונית, אבל רבים כמותה חיים וקיימים. עבורם חשוב לומר – טראומה עלולה לשבש את החיים, לפצוע ולגרום לסבל רב, אבל יש טיפול יעיל ל-PTSD. אסור להישאר עם זה לבד. פנו לעזרה.