ד"ר עידית דקל, פסיכיאטרית ילדים מומחית עושה סדר להורים.
הפרעה על הספקטרום האוטיסטי (ASD)
הפרעה על הספקטרום האוטיסטי (ASD) היא הפרעה התפתחותית, אשר ביטוייה הראשונים מתחילים בילדות המוקדמת, ומוגדרת על ידי מספר מאפיינים התנהגותיים.
המאפיינים העיקריים של ילדים עם הפרעה על הספקטרום האוטיסטי יהיו בשני מישורים:
- תקשורת, ואינטרקציה חברתית- ולכן רבים מכירים את ההפרעות האלו בשם ״הפרעת תקשורת״.
- חזרתיות, נוקשות, צימצום בתחומי עניין וקושי בהתמודדות עם שינויים.
בשנים האחרונות השתנו מעט ההגדרות של הפרעות אלה, כאשר השינוי העיקרי הוא שהן נקראות כעת הפרעות על רצף (ספקטרום). המשמעות היא שישנן דרגות חומרה שונות ומגוונות בהן יכולים הסובלים מהפרעות אלה ללקות. במילים אחרות, ילדים או מבוגרים עם המוגדרים ״בתפקוד גבוה״ על הרצף האוטיסטי יסבלו מלקות קלה יחסית. במקרים אלה אמנם קיימים תסמינים גם בגילאים הצעירים מאוד כגילאי הגן וקודם לכך, אך לעיתים קרובות ילדים אלה לא יגיעו בשלבים אלה לאבחון של גורם מקצועי, אלא רק שנים לאחר מכן כאשר הדרישות החברתיות נהיות מורכבות יותר, למשל בסוף שנות בית הספר היסודי. חלק מהילדים בתפקוד גבוה הוגדרו בעבר, כבעלי ״תסמונת אספרגר״, מונח שהיום אינו בשימוש. לעומת זאת, ילדים המוגדרים כבעלי תפקוד נמוך, יהיו בדרך כלל בעלי לקות נרחבת, אשר תבלוט לעין כבר בגיל הינקות, כך שאפילו במעקב השגרתי בטיפת חלב יופנו לפעמים ההורים להערכה מקיפה במכון להתפתחות הילד.
הזיהוי הגובר של הפרעה זו בשנים האחרונות, קשור ככל הנראה קודם כל למודעות גבוהה של הציבור ולעירנות ופנייה מוקדמת לאבחון, אך לא ניתן לשלול שישנם גורמים נוספים שאינם ידועים עדיין שהעלו את שכיחות ההפרעה בשנים האחרונות. אמנם רוב המומחים סבורים שלא ניתן לרפא לחלוטין הפרעה על הספקטרום האוטיסטי, אך קיימת הסכמה גורפת שזיהוי מוקדם, והתערבות מוקדמת משפרים באופן משמעותי את התפקוד של הסובלים מהפרעה זו ואת יכולת ההסתגלות וההשתלבות שלהם בחברה.
כיצד מאבחנים הפרעה על הספקטרום האוטיסטי?
במדינת ישראל, לצורך אבחון אשר מוכר על ידי המוסדות השונים (ביטוח לאומי, משרד הבריאות) צריכה להתבצע אבחנה על ידי שני אנשי מקצוע מתחומים שונים:
- רופא ילדים מומחה בהתפתחות הילד או בנוירולוגיה של הילד, או פסיכיאטר ילדים
- אבחון פסיכולוגי על ידי פסיכולוג קליני, התפתחותי, שיקומי, חינוכי אשר יכללו באבחון שלהם כלים אבחוניים ספציפיים שנועדו לזיהוי הפרעות על הספקטרום האוטיסטי.
חלק מהאבחון יהיה לשלול מצבים רבים אחרים, שיכולים להיות דומים להפרעות על הספקטרום האוטיסטי, כמו מוגבלות שכלית, חרדות חברתיות, הפרעות קשב וריכוז ועוד.
איך באה לידי ביטוי הפרעה על הספקטרום האוטיסטי בילדים?
כאמור הביטויים תלויים במידה רבה בדרגת החומרה של ההפרעה- דרגת התפקוד של הילד, וכמובן בגילו.
בתחום התקשורת: הקושי יכול להתבטא החל בעיכוב ניכר ברכישת השפה בגיל הרך, קושי ביצירת קשר עין, בהנאה משותפת עם אחרים, ומיעוט ביטוי רגשי בהבעות הפנים. ילדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי פעמים רבות יתקשו בתקשורת לא מילולית- לא יצביעו על חפצים, או יתקשו לבטא את רצונם בדרך מובנת בעזרת מחוות לא מילוליות. בגילאי הגן והלאה, יתכן קושי ביצירת קשרים עם ילדים, העדפה למשחק לבד, חוסר יוזמה לקשר, וחוסר עניין בשיתוף ילדים אחרים במשחק. מאוחר יותר ילדים עם הפרעה זו יתקשו בפירוש כוונות הזולת, יטו לפרש דברים באופן מילולי ולא יבינו פעמים רבות חוש הומור או ציניות. לפעמים יתנהגו בצורה ״חסרת טקט״ או חסרת רגישות כיון שהם מתקשים להבין רגשות של אחרים ולגלות אמפטיה.
בהיבט של חזרתיות, נוקשות: גם כאן הביטויים מאוד מגוונים. בגילאים הצעירים פעוטות אלה יתעניינו בסידור חפצים, ופחות במשחקי דמיון, ויטו להצמד בתקופה מסוימת למשחק אחד עם קושי ניכר לעניין אותם במשחקים נוספים. בהמשך, ילדים אלה יכולים לגלות עניין ניכר בנושא מצומצם, לאסוף פרטים הקשורים אליו ולדבר עליו במשך שעות, גם אם הנושא מעט מוזר, ולא מעניין במידה משמעותית ילדים אחרים באותו הגיל. הם נוטים לדבוק לסדר יום, לחפצים מסוימים, למזונות מצומצמים ויכולים להתקשות מאוד עם שינויים, ואף להגיב לשינויים בהתנגדות וקושי ניכר.
חשוב לזכור, שאבחון מוקדם, ומתן טיפול מקיף בסמוך לאבחון משפר באופן משמעותי את יכולת התפקוד וההסתגלות של המאובחנים עם הפרעה זו, ולכן אם לכם ההורים עולה ספק או חשש אם לילדכם הפרעה זו, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע המתמחה בתחום.
