כשנה לאחר טבח ה-7.10 החברה הישראלית עודנה מתמודדת עם השלכותיו הקשות. מהספרות המקצועית ידוע, שמצבי מלחמה וטראומה לאומית מהווים זרז משמעותי להתפתחות ולהחמרה של התמכרויות בקרב האוכלוסייה הכללית. מורכבות ההתמודדות האנושית עם מצבי משבר מתמשכים מדגישה את הצורך בהבנת ההשפעות של מצבי חירום ודחק על דפוסי התמכרות, תופעה המשפיעה על המרקם החברתי כולו.
השפעות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות
בתקופת מלחמה, הגוף והנפש חווים עומס משמעותי המשפיע על מגוון מערכות הגוף. החשיפה המתמשכת לסטרס מובילה לשינויים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים.
שינויים פיזיולוגיים:
- מערכת העצבים: הפעלה מתמשכת של המערכת הסימפטטית, המובילה לדריכות יתר. המערכת הסימפטטית קריטית להישרדות, מגיבה אוטומטית ללא חשיבה מודעת. לדוגמה, אם נהלך לבד בלילה ונשמע רעש חזק ופתאומי, המערכת הסימפטטית תגביר את קצב הלב והנשימה ותאפשר לנו להגיב מהר יותר. לאורך זמן פעולה זו תוביל לתחושת חרדה.
- שינויים הורמונליים: עלייה ברמות הקורטיזול (הורמון הסטרס) ואדרנלין, המשפיעה על מערכות שונות בגוף.
- שיבוש מערכות שינה: הפרעה במחזורי השינה והפרשת המלטונין.
- השפעה על מערכת החיסון: ירידה בתפקוד המערכת החיסונית עקב עומס מתמשך.
השפעות פסיכולוגיות:
- מצב רגשי: תנודות קיצוניות במצבי רוח, תחושות של הצפה רגשית וקושי בוויסות רגשי.
- תפקודים קוגניטיביים: ירידה ביכולת הריכוז, קשיי זיכרון ופגיעה בתהליכי קבלת החלטות.
- תחושת שליטה: אובדן תחושת השליטה והיציבות בחיים.
- מנגנוני התמודדות: שימוש מוגבר במנגנוני הגנה והימנעות.
בנוסף לנ"ל, במצבי טראומה וסטרס מתמשכים, מתרחשים שינויים משמעותיים במערכת התגמול במוח, המשפיעים על יכולתנו לחוות הנאה ולווסת רגשות. אנשים במצבים אלה עלולים לחוות קהות רגשית והם מתקשים למצוא סיפוק בפעילויות שבעבר היו מהנות. כתוצאה מכך, עלולה להתפתח תגובתיות מוגברת למצבי לחץ ונטייה לחפש דרכים מהירות להקלה רגשית או לריגוש בכלל. כך עשויים להתפתח דפוסי התנהגות אימפולסיביים שלעתים יכולים להוביל להתמכרויות. החיפוש אחר הקלה מיידית עלול להוביל לשימוש בחומרים ממכרים מכל הסוגים, דבר שעלול להוביל בתורו למעגל של התנהגויות מזיקות אשר מחריפות את הבעיה לאורך זמן. השימוש לרעה יכול להיות במגוון חומרים: תרופות מרשם, קנאביס וסמים אחרים, אלכוהול, סיגריות ועוד, או התנהגויות ממכרות כמנגנון הרגעה דוגמת הימורים, קניות, צפייה בלתי נשלטת במסכים ועוד.
שינויים בדפוסי התמכרות בקרב צעירים (18-26) מאז טבח ה-7.10
מדו"ח שפרסם המרכז הישראלי להתמכרויות אודות השפעת מלחמת "חרבות ברזל" על דפוסי שימוש והתמכרות עולה כי 1 מכל 3 צעירים מדווח על שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים (אלכוהול, קנאביס, תרופות מרשם).
-
התמכרות לאלכוהול : נצפתה עלייה בצריכת אלכוהול. 18.6% מהצעירים מדווחים על שתיית אלכוהול בסיכון מוגבר.
-
התמכרות למשככי כאבים אופיאטיים : עלייה של פי 2.5 בשימוש בתרופות מרשם אופיאטיות (ביניהן טרמדקס, זלדיאר, טרמל, אוקסיקונטין, פנטניל ועוד).
-
התמכרות לתרופות הרגעה ושינה : עלייה של פי 3 בשימוש בסיכון מוגבר (למשל קלונקס, ואבן, לוריוון ועוד).
-
התמכרות לממריצים: עלייה של פי 3 בשימוש בסיכון מוגבר בממריצים (ריטאלין, אטנט ודומיהם).
-
התמכרות להימורים: העיסוק בהימורים בסיכון מוגבר עלה פי 1.5 במהלך תקופת המלחמה.
עוד נמצא כי 53% מהמדווחים על תסמיני פוסט-טראומה משמעותיים מדווחים על שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים.
מנגנוני התמודדות והתערבות
נוכח המצב הביטחוני-חברתי המורכב והעלייה המשמעותית בשימוש בחומרים בסיכון מוגבר, נדרשת תשומת לב יתרה לדפוסי השימוש בחומרים ממכרים של בני משפחה, חברים ושאר אנשים היקרים לנו.
טיפול בהתמכרויות הוא מורכב ועליו לשלב ולכלול מענים לרבדים הפיזיולוגיים, הפסיכולוגיים והמשפחתיים.
- פיזיולוגי- גמילה פיזית מחומרים ממכרים, התאמת טיפול תרופתי ע"י פסיכיאטר במידת הצורך.
- פסיכולוגי- טיפול ועיבוד המשבר או הטראומה שהובילו לדפוס השימוש וההתמכרות.
- התנהגותי- הבנה וטיפול בדפוסי ההתנהגות המשמרים את ההתנהגות ההתמכרותית.
- משפחתי- המתמודד עם התמכרות מתקיים בתוך מארג משפחתי, המשפיע על יכולתו להצליח בתהליך הגמילה וכמובן, גם מושפע מהתמכרותו באופן ישיר. על כן, טיפול וליווי משפחתי הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי.
אם אתם, או אנשים בסביבתכם עושים שימוש לרעה בחומרים או התנהגויות התמכרותיות, או שהשימוש בהם התגבר לאחרונה, אם אתם מרגישים חסרי שליטה ובחירה – אל תישארו לבד. ערבו גורמי טיפול (ציבוריים- יחידות להתמכרויות עירוניות) או פרטיים, עודדו אותם לפנות לקבלת עזרה. במנטליקס קיימים צוותים ייעודיים בעלי מומחיות בהתערבות במצבי התמכרות. פנו אלינו ונשמח לסייע.
