אבחון בעיות קשב וריכוז במבוגרים

עקרונות כלליים באבחון

אבחון הפרעת קשב וריכוז מבוסס על עקרונות מנחים חשובים שיש להכיר. אין מבחן בודד שיכול לאבחן ADHD באופן וודאי, ולכן נדרש תהליך מקיף של הערכה ואיסוף מידע רב ממקורות שונים. בנוסף, חשוב מאוד לשלול הפרעות אחרות שעלולות לגרום לתסמינים דומים. האבחון הסופי נעשה תמיד על ידי מומחה מוסמך – נוירולוג או פסיכיאטר.

תהליך האבחון

אבחון מסודר של הפרעת קשב וריכוז כולל שימוש בשאלונים והערכה קלינית מקיפה. מכיוון שאצל כל אחד אופי התסמינים ואופן הביטוי שלהם יהיה שונה, תהליך האבחון מסייע לזהות ולמפות את הקשיים השונים הנובעים מההפרעה.

בדיקה רפואית מקיפה

הבדיקה כוללת הערכה של הבריאות הכללית וסקירה מפורטת של ההיסטוריה הרפואית של המטופל.

שאלון תסמינים מפורט

השאלון מלווה בשאלות הנוגעות לבריאות הכללית, בעיות רפואיות, הופעת תסמינים, ובעיות וסוגיות הצצות ועולות בבית הספר או בבית.

איסוף מידע מגורמים שונים

המידע נאסף מהורים ובני משפחה, מורים ומחנכים אצל ילדים, ועמיתים לעבודה אצל מבוגרים. גישה זו מאפשרת קבלת תמונה מקיפה של התפקוד בסביבות שונות.

הערכה פסיכו-דידקטית

בדיקה זו מבוצעת במקרים מתאימים כדי להעריך יכולות למידה וקוגניטיביות.

בדיקות נוספות

בדיקות אלו נועדות לשלילת מצבים רפואיים אחרים שעלולים לגרום לתסמינים דומים.

קריטריונים לאבחון

האבחון מבוסס על קריטריונים ברורים ומוגדרים. נדרשת הופעה של לפחות שישה תסמינים מרשימת תסמיני הקשב או הופעה של לפחות שישה תסמינים מרשימת תסמיני היפראקטיביות ואימפולסיביות. התסמינים חייבים להיות קיימים לפחות שישה חודשים ולהפריע לתפקוד בתחומי חיים מרכזיים. בנוסף, חשוב לוודא שהתסמינים לא מוסברים על ידי הפרעה אחרת.

האבחון במבוגרים מציב אתגרים ייחודיים ודורש התאמה מיוחדת מכיוון שהמצב מתבטא אחרת בגיל הבוגר.

מאפיינים מיוחדים באבחון בעיות קשב וריכוז במבוגרים

רבים מהמבוגרים לא אובחנו בילדות ומגיעים לאבחון באיחור. מבוגרים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז, בטח אם מעולם לא אובחנו, עלולים להרגיש המון אשמה ותסכול. מצב כזה גורם לחלקנו לחשוב שאנחנו עצלנים או חסרי מוטיבציה.

השכיחות של הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים עומדת על בין ארבעה לשבעה אחוזים מהאוכלוסייה, כאשר הערכות מסוימות גורסות כי הנתון הזה אולי אף גבוה יותר, מפני שמבוגרים רבים בכלל לא פונים לביצוע אבחון.

תהליך האבחון במבוגרים

כמו אצל ילדים, גם אבחון מבוגרים נעשה בידי רופא מומחה – נוירולוג או פסיכיאטר. את ההפניה אליהם תקבלו מרופא המשפחה שלכם, או רופא משפחה שעבר התמחות בהפרעת קשב.

סיבוכים של אי-אבחון במבוגרים

אבחון שגוי, תת אבחון או תת טיפול של הפרעת קשב, ששכיח במיוחד במבוגרים, עלול להוביל למסלול בעייתי. המסלול מתחיל מתחושה של היעדר יכולת וחוסר ערך, עובר דרך שכיחות יתר של דיכאון, ולעתים מגיע אף למסלול של נשירה מלימודים, שימוש בחומרים, התנהגויות מסוכנות ואף פשיעה.

טיפול בהפרעות קשב וריכוז במבוגרים

הטיפול האופטימלי בהפרעת קשב וריכוז משלב טיפול תרופתי לצד טיפול שיחתי.

טיפול תרופתי:

סוגי תרופות עיקריים:

ישנם שני סוגים עיקריים של תרופות הניתנות לאנשים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, ממריצים ולא-ממריצים.

תרופות ממריצות (קו ראשון): סטימולנטים היא קבוצת התרופות המשמשות כקו ראשון לטיפול בהפרעת קשב וריכוז. התרופות הניתנות בהפרעת קשב וריכוז הן לרוב כקו ראשון, תרופות המעלות את רמת הדופמין והנוראדרנלין במרווחים שבין תאי העצב במוח.

• ריטלין (Ritalin) – מבוסס על חומר פעיל הנקרא מתילפנידאט המסייע בתחושת רוגע ומיקוד. הריטלין הבסיסי משפיע למשך כ-4 שעות, וקיימות גם תרופות "מורחבות": ריטלין SR משפיע למשך 6-8 שעות, וריטלין LA משפיע למשך 8-9 שעות
• קונצרטה (Concerta) – גם היא מבוססת על מתילפנידאט, אך השפעתה היא לטווח ארוך יותר של כ-12 שעות. לעומת הריטלין שהוא כמו "זריקת מרץ" למוח לטווח קצר, הקונצרטה משחררת את החומר לאט יותר
• אטנט (Attent) – תרופה המכילה אמפטמין, מסייעת לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז לשפר את הקשב, הריכוז והשליטה בהתנהגות
• ויואנס (Vyvanse)

תרופות לא-ממריצות:

• אטומוקסטין (סטרטרה) – תרופה שלא שייכת למשפחת הממריצים

אופן פעולת התרופות:

דופמין הוא שליח כימי במוחנו, הוא מקושר למספר מצבים בהם: ריכוז, מוטיבציה, למידה וגם עונג ותחושת תגמול. הטיפול התרופתי משפר את היכולת שלנו להיות מרוכזים לאורך זמן במשימות השונות ולארגן את סדר היום בצורה טובה ויעילה יותר.

תופעות לוואי:

בעבור חלק מהילדים, התרופות להפרעת הקשב והריכוז יכולות לגרום לתופעות לוואי לא נעימות, אולם בדרך כלל הן נעלמות לאחר מספר ימים מתחילת נטילת התרופה.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר בזמן טיפול תרופתי של ממריצים אצל ילדים כוללות כאבי ראש או כאבי בטן בימים הראשונים לנטילת התרופה. בנוסף, תרופות ממריצות עלולות להיות בעלות השפעה גם בהאטה בצמיחה אצל ילדים.

התוויות נגד:

יש מצבים שבהם התרופות אינן מומלצות או דורשות זהירות מיוחדת: אנשים עם בעיות לב או יתר לחץ דם, אנשים עם היסטוריה של התמכרות לסמים או לאלכוהול, אנשים הסובלים מהפרעות חרדה חמורות או תסמינים פסיכוטיים.

טיפול לא תרופתי:

טיפול שיחתי:

הטיפול השיחתי תורם בהבנת המאפיינים של ההפרעה, כולל חיזוק העוצמות הקיימות בנו ופיתוח אסטרטגיות התמודדות עם התסמינים השונים, פיתוח מיומנויות חשובות כמו ניהול זמן, ארגון ותיעדוף.

טיפול קוגניטיבי-תפקודי (CogFun):

טיפול קוגניטיבי-תפקודי (CogFun שהוא קיצור של cognitive function) היא גישה חדשנית של טיפול שיחתי שפותחה בארץ, ומתמקדת בשיפור המודעות והכישורים הקוגניטיביים והתפקודיים של המתמודדים עם הפרעות קשב.

טיפולים נוספים:

גם מבוגרים המתמודדים עם הפרעת הקשב שלהם ללא טיפול תרופתי – בין אם בליווי של מטפל, במפגשים של CBT (טיפול התנהגותי קוגניטיבי), או אסטרטגיות עבודה, במציאת דפוסי התנהגות בעצמם (מה שיותר אופייני למבוגרים).

טיפול DBT קבוצתי יעיל להפחתת תסמיני ADHD אצל מבוגרים. שליש עד מחצית מהמבוגרים עם הפרעות קשב לא מגיבים בהצלחה לטיפול תרופתי ומראים הפחתה שאינה טובה דיה בסימפטומים.

שיטות טיפול חלופיות:

טיפול בטכנולוגיית נוירופידבק – ממחקרים רבים עולה כי שעורי הצלחת הטיפול בנוירופידבק במקרים של ADHD הינם גבוהים ביותר – מעל 85%, ומביאים לשיפור ניכר באיכות חיי המטופל ומשפחתו הכולל הפסקת נטילת טיפול תרופתי.