טיפול בהפרעות אכילה
אבחון וטיפול בהפרעות אכילה
איפה עובר הגבול בין דיאטה בריאה, והרצון שלנו להיראות טוב, לבין הפרעת אכילה? התשובה לא תמיד פשוטה.
ד"ר אורן טנא- פסיכיאטר מומחה
איפה עובר הגבול בין דיאטה בריאה, והרצון שלנו להיראות טוב, לבין הפרעת אכילה? התשובה לא תמיד פשוטה.
ד"ר אורן טנא- פסיכיאטר מומחה
הפרעות אכילה
אבחון וטיפול
ארבע שאלות חשובות
ארבע שאלות חשובות
נדמה לפעמים שכל העולם השתגע ועסוק באוכל וברזון. יכול להיות שאפילו אתם, שקוראים את הכתבה הזו עכשיו עסוקים באוכל, ומאבדים את שלוות הנפש אם עליתם חצי קילו. אז איפה עובר הגבול בין דיאטה בריאה, והרצון של רובנו להיראות טוב, לבין הפרעת אכילה?
כמו הרבה דברים בפסיכיאטריה, הסוד טמון בטווח – הספקטרום. כולנו ממוקמים איפשהו עליו – מכאלה שאדישים למשקלם ולתזונתם, דרך כאלה שמשתדלים לאכול בריא ועסוקים בדימוי גוף – ועד אלה עם דימוי גוף מעוות, שכל עולמם סובב סביב מה אכלו או לא אכלו. השאלות העיקריות שיש לשאול כדי למקם את עצמנו על הטווח הזה הן:
1. האם אני סובל נפשית בגלל העיסוק שלי במשקל?
2. האם העיסוק הזה מסב לי מצוקה?
3. האם התפקוד שלי נפגע בשל העיסוק שלי במשקל?
4. האם אני מצליח לשמור על משקל גוף תקין, ואם מדובר בילד – האם הוא גדל לפי הרצוי או הצפוי.
לא רק אנורקסיה
סוגי הפרעות אכילה
חשוב לדעת - הפרעות אכילה אינן רק אנורקסיה, קיימות הפרעות אכילה נוספות – דוגמת בולימיה נרבוזה, והפרעת אכילה בולמוסית – binge eating disorder. גם באנורקסיה יש שני סוגים - בשניהם קיימים תת-משקל, חרדה עצומה מפני עלייה במשקל ועיוות בדימוי הגוף, אך בסוג הרסטרקטיבי יש צמצום בצריכת קלוריות (לדומה צומות) ו/או הוצאה מופרזת של אנרגיה בספורט אקסנטסיבי. בסוג הבולמוסי (purging type) יש התקפי זלילה ואז "התנהגויות מפצות" דוגמת הקאות ו/או שימוש במשלשים / תרופות שגורמות להרזיה.
גם בבולימיה נרבוזה יש התקפי זלילה (לרוב לאחר ניסיון לצום) ולאחריהם התנהגויות מפצות (הקאות / משלשלים), אך בבולימיה אין תת-משקל. בבולימיה העיסוק בדימוי גוף מתון במעט מזה שמופיע באנורקסיה.
בהפרעת אכילה בולמוסית (binge eating disorder), יש התקפים של זלילה של כמויות מזון גדולות אובייקטיבית, תחושת אובדן שליטה - הסתרה ותחושת בושה וגועל עמוקים. בהפרעה זו אין התנהגויות מפצות לאחר הזלילות (דוגמת הקאות או שימוש במשלשלים), אבל רבים ינסו לצמצם אכילה לאחר ההתקף ("מעכשיו אני בדיאטה") עד להתקף הזלילה הבא.
חושבים שאתם סובלים מהפרעת אכילה?
זהירות. הפרעת אכילה יכולה בקלות להפוך למשהו מאוד מסוכן
אל תדחו אבחון וטיפול בהפרעת אכילה. פנו אלינו עוד היום, ויחד נחזיר לכם את השליטה.
רוצים לדעת אם לכם או מישהו בסביבתכם סובל מאנורקסיה?
שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
אם עניתם כן לשאלות הללו, ייתכן מאוד שאתם סובלים מאנורקסיה או הפרעת אכילה אחרת. אבחון סופי נעשה בידי איש מקצוע – גשו לבירור, אל תישארו עם זה לבד.
3. האם הערך העצמי שלכם נקבע כמעט רק לפי מידת המכנסיים או המשקל שלכם? האם דימוי הגוף שלכם דפוק? או אם אתם לא מודים בעיסוק המופרז בדימוי גוף, האם אתם מתעלמים מחומרת המצב אף כאשר הסכנה ברורה?
2. האם אתם "מתים מפחד" מפני עלייה במשקל, או אם אתם לא מודים בפחד הזה – האם בהתנהגות שלכם ובהרגלי האכילה שלכם אתם מונעים מעצמכם למעשה כל עלייה במשקל?
1. האם אתם צורכים פחות אנרגיה מאשר אתם מוציאים על בסיס קבוע? באורח שלא מאפשר לכם לשמור על משקל גוף תקין? (או על גדילה בהתאם לצפוי אם מדובר בבני נוער).
רוצים לדעת אם לכם או מישהו בסביבתכם סובל מאנורקסיה? שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
אנורקסיה תסמינים:
טיפול בהפרעות אכילה
לפעמים נדמה שאין סיכוי להתמודד עם
הפרעת אכילה עיקשת. אבל גם במקרים הכי מורכבים, קיים טיפול יעיל ויש תקווה. אל
תישארו לבד עם הפרעת אכילה.
טיפול בהפרעות אכילה
להגיע לאיזונים הנכונים
להגיע לאיזונים הנכונים - טיפול יעיל בהפרעות אכילה
רגע לפני שאתם רצים שוב להישקל, או עושים 100 כפיפות בטן – דעו שאפשר גם אחרת. יש טיפול להפרעות אכילה ואפשר להגיע לאיזונים נכונים, לטובת חיים טובים ובריאים יותר. כמו בשאר ההפרעות הנפשיות הטיפול בהפרעת אכילה מתחיל באבחון נכון. לאחר מכן, הטיפול שיוצע תמיד יהיה משולב – תרופות (במקרים מסוימים בלבד), שיחות (רצוי עם מטפל.ת עם ניסיון בתחום של הפרעות אכילה), ומעקב תזונאי.ת עם ניסיון בבריאות הנפש. פעמים רבות גם המשפחה נדרשת להדרכה לגבי ההתמודדות עם המטופל הסובל מהפרעת אכילה. ברוב המקרים, ובמיוחד כאשר קיימת תובנה להפרעה ומוטיבציה לבצע שינוי, מספיק לערוך את הטיפול בסטינג מרפאתי, אך לעתים יש צורך במעקב אינטנסיבי יותר במסגרת של טיפול יום, ואף במסגרת אשפוז מלא במחלקה ייעודית להפרעות אכילה, במיוחד אם קיימת סכנה ממשית לחיים בשל תת משקל קיצוני.
חשוב לומר – שאין "תרופה להפרעת אכילה", והטיפול התרופתי אם ניתן, מכוון לתסמינים נפשיים שנלווים פעמים רבות להפרעה, לדוגמה דיכאון, חרדה וחשיבה טורדנית-כפייתית. לעתים יש צורך בהשלמת ויטמינים ומינרלים, ואלה נרשמים בנפרד.
בכל מקרה, הטיפול בהפרעות אכילה הוא מסע, ולא "זבנג וגמרנו". מדובר בהפרעות עיקשות שבמקרים רבים יש בהן מהלך של עליות ומורדות, ונדרשת הרבה מוטיבציה כדי להגיע להישגים. אבל אלה בהחלט אפשריים. אפשר וצריך לנצח את ההפרעות הללו, שעלולות להיות מסוכנות מאוד, ולהוביל לנזקים בריאותיים ואף לאובדן חיים מיותר.
חמישה דברים שאולי לא ידעתם על הפרעות אכילה:
לא תמיד צמים באנורקסיה
אנורקסיה זה לא תמיד צום. לעתים באנורקסיה יש דווקא זלילות והקאות, בדומה לבולימיה.
בבולמיה המשקל תקין
ההבדל העיקרי בין בולימיה לאנורקסיה הוא במשקל. באנורקסיה המשקל נמוך מהתקין, בעוד שבבולימיה - לא.
לא רק נשים
אנורקסיה היא לא רק מחלה של נשים! בשנים האחרונות יותר ויותר בנים מאובחנים עם אנורקסיה.
לא בהכרח צמים
זה לא רק צום והקאות - שיטות אחרות לירידה במשקל כוללים ספורט מוגזם, שימוש מרובה במשלשלים או בתרופות אחרות שגורמות להרזייה.
הפרעות מסוכנות
הפרעות אכילה מסוכנות. מבין ההפרעות הנפשיות, הן ההפרעות עם אחוזי התמותה הכי גבוהים.
מפסיכיאטרית לעברית
מה?! אז ככה:
שאלות נפוצות
מה זה אכילה רגשית ?
אוכל נתפס כדבר מנחם. "אם מישהו זרק אותי, אכנס למיטה עם חבילת גלידה מול סרט טוב בנטפליקס". נשמע מוכר? אבל חשוב לדעת – "אכילה רגשית" אינה מונח רפואי רשמי, למרות השימוש הרב במושג. מדובר במונח בעייתי, משום שהוא מטיל את אשמת האכילה המופרזת על האדם האוכל, בעוד שרעב ואכילה הם תהליכים מורכבים מאוד המושפעים עמוקות מגנטיקה, מצבים רפואיים כלליים ושורת גורמים נוספים – מעבר למצב הרגשי הרגעי. אז נכון, שלעתים אוכל מנחם אותנו ומשמש עבורנו כפונקציה של מילוי אל מול תחושת ריקנות, אבל פעמים אחרות התקפי זלילה נובעים מסיבות שונות לחלוטין, דוגמת בעיה בבלוטת התריס או תגובה לצום ממושך שכפינו על עצמנו. לכן, כאשר אדם חש שאוכל מהווה בעיה עבורו, במקום חלק טבעי ובריא בחייו – מומלץ לפנות לאבחון, ובמקרה הצורך לטפל בשורש הבעיה.
אכילה רגשית אצל ילדים
"אכילה רגשית" אינה מונח רפואי רשמי, למרות השימוש הרב במושג. מדובר במונח בעייתי, משום שהוא מטיל את אשמת האכילה המופרזת על הילד, בעוד שרעב ואכילה הם תהליכים מורכבים מאוד המושפעים עמוקות מגנטיקה, מצבים רפואיים כלליים ושורת גורמים נוספים – מעבר למצב הרגשי הרגעי. לרוב קיים בלבול וחפיפה בין מושג "האכילה הרגשית" למושגים מקצועיים דוגמת "התקפי זלילה". בהתקפי זלילה יש אכילה של כמות מזון גדולה אובייקטיבית, בפרק זמן קצר, למרות ומעבר להרגשת שובע, ובתחושה של היעדר שליטה. לרוב התקף זלילה גם נעשה בסתר, ומלווה בבושה או גועל. אבל גם במקרה זה, קיים הבדל רב בין התקפי זלילה המופיעים בהקשר זמנים לדיאטה, או צום או כאלה המלווים בהתנהגויות "מפצות" דוגמת הקאות או ספורט אקסטנסיבי, או כאלה שמופיעים בשל בעיה בוויסות של בלוטת התריס. לכן, כאשר אתם חשים שאוכל מהווה בעיה עבור ילדכם, במקום שיהווה חלק טבעי ובריא בחייהם – מומלץ לפנות לאבחון, ובמקרה הצורך לטפל בשורש הבעיה.
איך להתמודד עם אכילה רגשית ?
התמודדות עם אכילה רגשית מתחילה באבחון נכון של המצב ובהגדרת הבעיה. יש הבדל גדול בין אדם שאוכל מדי פעם חבילת גלידה כאשר הוא מרגיש רע, לכזה שיש לו התקפי זלילה יומיים שבסופם הוא מקיא. יש הבדל בין אדם שעסוק בדימוי הגוף שלו באורח אובססיבי, לבין כזה שבכלל לא טרוד בנושא זה. לאחר אבחון מסודר, צריך לטפל בשורש הבעיה – אם התקפי הזלילה נגרמים בשל דיאטה לא מווסתת, ניתן ללמוד לאכול באורח יותר מותאם, אם האכילה נגרמת בשל פגם בתפקוד האנדוקריני (בלוטת התריס לדוגמה), ניתן לאזן התפקוד ההורמונלי, אם האכילה היא תגובה למצוקה רגשית עזה – מטפלים בה באמצעות שיחות או תרופות, ואם האכילה הינה חלק מהפרעת אכילה – חשוב שבעתיים לדעת זאת ולטפל בבעיה האמצעות משלב קליני: פסיכיאטר, תזונאי ומטפל רגשי.
מה ההבדל בין אכילה רגשית לאכילה כפייתית ?
"אכילה רגשית" ו"אכילה כפייתית", אינם מונחים רפואיים רשמיים, ואינם חלק מספר האבחנות הפסיכיאטרי – על אף שכיחותם העצומה בשיח היומיומי. בדרך כלל, כאשר מדברים על מושגים אלה, מתכוונים בעצם למונח "התקפי זלילה" או באנגלית binge eating. התקפי זלילה הם כן מושג רפואי בו אדם אוכל כמות מזון גדולה אובייקטיבית, בפרק זמן קצר, למרות ומעבר להרגשת שובע, ובתחושה של היעדר שליטה. לרוב התקף זלילה גם נעשה בסתר, ומלווה בבושה או גועל. עם זאת, הרקע להתקפי זלילה עלול להשתנות מאד לאדם, וחשוב לברר מה גורם להפרעה – יש הבדל גדול בין התקפי זלילה המופיעים בהקשר זמנים לדיאטה, או צום או כאלה המלווים בהתנהגויות "מפצות" דוגמת הקאות או ספורט אקסטנסיבי, או כאלה שמופיעים בשל בעיה בוויסות של בלוטת התריס. לכן, כאשר אתם חשים שאוכל מהווה בעיה, במקום שיהווה חלק טבעי ובריא בחיים – מומלץ לפנות לאבחון, ובמקרה הצורך לטפל בשורש הבעיה.
איך להתמודד עם הפרעת אכילה ?
התמודדות עם הפרעת אכילה מתחילה באבחון מדויק של הבעיה. יש הבדל רב בין אנורקסיה נרבוזה, לבין בולימיה נרבוזה, לבין התקפי אכילה בולמוסית. וגם בתוך האבחנות עצמן, יש מנעד רחב בין (לדוגמה) אנורקסיה המתבטאת בהגבלה קלורית (צומות) לבין אנורקסיה בה יותר בולטים התקפי זלילה עם התנהגויות מפצות (דוגמת הקאות). וכמובן החומרה של כל הפרעה יכול להשתנות בין אדם לאדם. לכן ההתמודדות מתחילה באבחון מדויק, כדי לדעת במה צריך לטפל ואיפה. הטיפול עצמו כמעט תמיד יהיה רב-מקצועי, ויכלול ליווי של תזונאית ופסיכותרפיסטית, ובמקרה הצורך גם פסיכיאטר ורופא משפחה. במקרים חמורים ייתכן שיהיה צורך באשפוז או טיפול במסגרות אינטנסיבית דוגמת טיפול יום. חשוב לדעת, שבהיעדר טיפול הפרעות אכילה עלולות להיות מסוכנות – ולכן לטמון את הראש בחול אינה אופציה מומלצת בשום מקרה.
מה לא להגיד לאנשים עם הפרעות אכילה ?
הכי חשוב שלא להאשים את האדם בהפרעתו (לכן השימוש במונח "אכילה רגשית" בעייתי בעינינו). הפרעות אכילה הן הפרעות עיקשות שפעמים רבות קשות מאוד לטיפול. האדם הסובל לרוב עסוק באורח בלעדי בדימוי גוף, בחישובי קלוריות ובמחשבות על אוכל, ואמירה בסגנון "תפסיק עם זה, אתה רזה", לא תועיל לו כלל ולא תשכנע אותו בדבר. הדבר החשוב ביותר שצריך לעשות עם אדם עם הפרעת אכילה פעילה, הוא לעודד אותו לפנות לטיפול מקצועי. זה מתחיל בלהביע הבנה למצבו, ולתחושה של היעדר שליטה על תחום האכילה. במקום שפה של איום דוגמת "זה מסוכן, אם תמשיך אתה עלול להזיק לעצמך", עדיף לדבר בשיח של תקווה "אני בטוח שאם תחליט, אתה תהיה מסוגל להשיג מחדש שליטה בחייך", וכמובן להציע עזרה ותמיכה: "אני אעזור לך ככל שיידרש, אתה לא תהיה בזה לבד".
איך לדעת אם יש לי הפרעת אכילה ?
אבחון עצמי של כל הפרעה נפשית הוא דבר מורכב, שלא תמיד מומלץ או אפשרי, ובכל מקרה של ספק חשוב וצריך לפנות לאבחון מקצועי. אבל השאלות הבאות עשויות לתת לכם אינדיקציה אם אתם סובלים אולי מהפרעת אכילה: האם אתם מתקשים לשמור על משקל גוף תקין (או על גדילה בהתאם לצפוי אם מדובר בבני נוער)?. האם אתם "מתים מפחד" מפני עלייה במשקל? האם הערך העצמי שלכם נקבע כמעט רק לפי מידת המכנסיים או המשקל? האם דימוי הגוף שלכם פגום? האם אתם מרגישים שאיבדתם שליטה על תחום האוכל והמשקל בחייכם ושנושא המזון הפך למשהו מטריד ומעיק במקום בריא ומהנה? אם עניתם כן על חלק מהשאלות הללו, ייתכן שאתם סובלים מהפרעת אכילה, אולי אפילו אנורקסיה נרבוזה. כדאי תמיד להתייעץ עם רופא משפחה או איש טיפול מבריאות הנפש, ולא להישאר עם הספק לבד.