גרייה מוחית עמוקה

קצת על ההיסטוריה של גרייה מוחית

מאמינים שבעזרת אלקטרודה עדינה שתוחדר לראשנו נוכל לשפעל אזורים במוח שישפיעו על דיכאון, OCD, או חרדה? זה עדיין נשמע כמו מדע בדיוני, אבל העתיד הזה חלקו כאן. 

החקר של גרייה מוחית עמוקה החל כבר בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 כאשר מנתח מוח בשם ד"ר אירבינג קופר החל להתנסות בגרייה חשמלית של אזורי מוח. ב-1987 מנתח המוח הצרפתי דוקטור אלים-לואי בנביד השתיל אלקטרודה במוחו של חולה עם פרקינסון ובכך סימן את תחילת העידן המודרני של גרייה מוחית עמוקה. בהמשך אושר טיפול זה לפרקינסון בידי ה-FDA האמריקני.

חוקרי מוח ואנשי בריאות נפש מיד העלו שאלה קלינית – למה לעצור בפרקינסון? למה לא לנסות לרפא באותו אופן מחלות מוחיות אחרות – דוגמת דיכאון? אם אפשר להשפיע על המוח בעזרת תרופות, שיחות, טיפולים קצרי מועד וארוכי טווח, מדוע לא ללכת לדרך הכי ישירה והכי מהירה – החדרת אלקטרודה שתשפיע על אזור מסוים במוחנו.

ואכן, החל משנות ה-2000 המחקר המדעי הרחיב את היישומים של גרייה מוחית עמוקה מעבר להפרעות תנועה ובעיות נוירולוגיות דוגמת פרקינסון, גם למצבים של הפרעה טורדנית כפייתית, OCD, דיכאון מג'ורי, כאב כרוני ואפילפסיה. כיום קרוב ל-200 אלף איש בעולם עברו את הפרוצדורה של השתלת קוצב מוחי, מסיבות שונות.

איך מתבצעת גרייה מוחית?

גרייה מוחית עמוקה DBS) –  Deep Brain Stimulation) מתבצעת באמצעות השתלת קוצבים למוח האנושי, בסיוע של מנתח מוח. הפרוצדורה נראית כמו מדע בדיוני – לעתים הניתוח נערך תחת הרדמה מקומית בלבד (כדי שהמטופל יוכל לתת למנתח משוב תוך כדי הניתוח). שני חורים קטנים נקדחים בגולגולת, ודרכם מחדיר המנתח גליל דק שבאמצעותו הוא משתיל זוג אלקטרודות במוח אשר מגורות על-ידי אותות חשמל, וכל זאת בהתאמה אישית למטופל, למצבו ולבעיות שמהם הוא סובל. במקביל מושתל באיזור החזה קוצב השולט באלקטרודות (בדיוק כמו בקוצב לב).

אנחנו עדיין רחוקים מאוד מלמפות את כל אזורי המוח ולהבין את הרשתות העצביות הסבוכות שמשפיעות על התנהגותנו, אבל המחקר ממשיך לנוע קדימה בניסיון לאפיין את האזורים המוחיים בהם אנחנו יכולים להשפיע לטובה.

על אף שמדובר בהתערבות פולשנית, היא יחסית בטוחה מאוד והסיבוכים נדירים. אבל כמו בכל ניתוח מוח, גם כאן קיים חשש מזיהומים, שבץ או דימום במוח, או מתופעות לוואי נוירו-פסיכיאטריות בלתי רצויות. בכל מקרה, ניתוח כזה מצריך מעקב רפואי סדיר גם לאחר סיומו.

ברור, שהמחשבה על טיפול חודרני של אלקטרודות המושתלות במוחנו מעוררת גם אי שקט, פחד וחוסר נוחות… האם אנחנו פותחים כאן פתח לשליטה מבחוץ על המוח שלנו? האם אנחנו לא נייצר בטעות רובוטים במקום בני אדם? האם המוח שלנו יעבור רישומים ומעקב מבחוץ? ועוד חששות רבים. אבל חשוב לזכור שהמון התקדמויות רפואיות ומדעיות לוו בחששות דומים. ונכון, חשוב מאוד להתקדם בזהירות רבה במרחבים חדשים אלה, אבל גם לזכור שרפואת העתיד הזו מתרחשת תוך שיתוף פעולה מקסימלי בין פסיכיאטרים, נוירולוגים ונוירוכירורגים – והיא בעלת פוטנציאל אדיר לעשות טוב, לצד החשש מניצול לרעה. בסופו של דבר, המטרה של עולם הרפואה היא להוסיף עוד כלים לארגז הטיפולים, לנסות לרפא חולי ולהביא מזור לסבל של המטופל הפסיכיאטרי הכרוני והמורכב.

כיום מתבצעים ניתוחים של DBS רק במספר בתי חולים ציבוריים, ורק במקרים מאוד ספציפיים. במכון מנטליקס תוכלו להתייעץ לגבי טיפול זה לצד טיפולים מתקדמים אחרים למצבים נפשיים מורכבים.