ראיון בYnet עם ד"ר טנא על מותה הטראגי של קארין באומן ועל הדרכים לאבחן ולטפל בהפרעות אכילה.
פורסם לראשונה 
"הטרגדיה של קארין באומן מוכיחה ומזכירה לכולנו – אנורקסיה היא מחלה קטלנית. וכמו מחלות נפשיות רבות אחרות, היא מחלה שניתנת לטיפול אבל קריטי לזהות אותה בזמן, ולעצור אותה בזמן". כך אומר הפסיכיאטר ד"ר אורן טנא, מנהל המכון לבריאות הנפש במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).
הפרעת האכילה שהכריעה היום (ג') את הדוגמנית היא מחלה פסיכיאטרית הקשורה לעיסוק יתר במשקל הגוף. אנורקסיה נחשבת לחמורה בהפרעות האכילה והיא מאופיינת בשיעורי החלמה נמוכים. רק כ-50% מהחולות (רוב הלוקות במחלה הן נשים) צפויות להחלים כמעט לגמרי, 30% צפויות להחלים חלקית, 20% ימשיכו לסבול מהמחלה לאורך שנים וכחמישה עד 15% ימותו בתוך עשר שנים לאחר האבחון.
המאפיין הבולט של אנורקסיה הוא ירידה משמעותית במשקל עד למצב של תת-תזונה. מאפיינים נוספים: הפרעה בתדמית הגוף (החולה לא רואה את עצמו כרזה ואינו מבין את הסכנה שבמצבו), פחד מעלייה במשקל והתנהגות שלא תואמת את המשקל – כלומר, הוא לא אוכל. על פי הההערכות, בישראל סובלים מהפרעות אכילה לפחות 10% מבני הנוער. לאחר מגפת הקורונה סבורים כי שיעור זה עלה משמעותית.
פרופ' יעל לצר, מנהלת המחקר של המרכז להפרעות אכילה ברמב"ם, מציינת בהקשר זה כי מאז פרוץ הקורונה נרשמה עלייה של כמעט 50% בפניות לטיפול בהפרעות אכילה, "כריאקציה של מצב הדחק הקשה. לצערנו, בשל כך התורים ארוכים ולא מאפשרים מתן מענה מיידי לפניות הקשות. זה טרגי כי זה עומד בניגוד לאיכות הטיפול הנדרשת ותלויה במידת המהירות לפנייה וקבלת טיפול. קובעי המדיניות צריכים לקחת את זה בחשבון כדי לפתוח אפשרויות טיפול נוספות ולהרחיב את יריעת מגוון הטיפול בארץ".
ד"ר מירב נעים, מנהלת היחידה להפרעות אכילה בבית החולים סורוקה, אומרת כי "הפרעת אכילה נגרמת משילוב כמה גורמים, חלקם גנטיים מולדים וחלקם סביבתיים. בשנים האחרונות אנו רואים מגמה של הצערת גיל הופעת ההפרעה ועלייה בשכיחות המחלה. מדובר במחלה קשה שיכולה להוביל גם לתמותה, כפי שנוכחנו היום. עם זאת, זיהוי וטיפול מוקדם משפרים את מהלך המחלה ויכולים להביא לריפוי מלא, ולכן החשיבות של פנייה מוקדמת ושירותי רפואה זמינים בתחום".
"תחלואה שנלווית לחרדה"
בשנים האחרונות נודע סוג חדש של אנורקסיה בבני נוער ובצעירים: המשקל אמנם תקין, אולם קיים עיסוק בלתי פוסק בדימוי הגוף, והאכילה לא סדירה ולא תקינה. המושג הזה שיש מכנים אותו "אנורקסיה סמויה" מבלבל לעיתים, וחלק מהחולים הצעירים מידרדרים לכדי אנורקסיה "מלאה" וסכנת חיים. פרופ' לצר מרמב"ם, מציינת כי 85% ממקרי מחלת האנורקסיה מתפתחים בטווח הגילאים 18-12, ואילו מקרי בולימיה מתפתחים בעיקר בטווחי הגיל 26-15. השכיחות בישראל דומה לעולם המערבי.
"למעשה, הפרעות אכילה הן תחלואה הנלווית לחרדה בקרוב ל-80 אחוז מהמקרים. ההפרעה באה לווסת את החרדה בין השאר. חשוב שיבינו שהפרעות אכילה לא קשורות לאוכל, צורה ומשקל, אלא הן שפה להבעת מצוקה. כל החולים בהפרעות אכילה מביעים מצוקה נפשית קשה מאוד"
פרופ' לצר מדגישה כי רבים מהסובלים מהפרעות אכילה סובלים גם מחרדות. "למעשה, הפרעות אכילה הן תחלואה הנלווית לחרדה בקרוב ל-80 אחוז מהמקרים. ההפרעה באה לווסת את החרדה בין השאר. חשוב שיבינו שהפרעות אכילה לא קשורות רק לאוכל, צורה ומשקל, אלא הן שפה להבעת מצוקה. כל החולים בהפרעות אכילה מביעים מצוקה נפשית קשה מאוד.
גם ד"ר טנא מציין כי אנורקסיה, והפרעות אכילה דוגמת בולימיה נרבוזה או binge eating disorder (המכונה הפרעת בולמוסי אכילה או אכילה כפייתית או אימפולסיבית), מלוות פעמים רבות בתחלואה פסיכיאטרית נוספת – דיכאון בעשרות אחוזים, חרדה חברתית ו-OCD (הפרעה טורדנית כפייתית). "גם שיעורי האבדנות יותר גבוהים כנראה בקרב חלק מהלוקים בהפרעות אכילה", הוא מסביר.
"מדובר במחלה קשה מאוד עם אחוזי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות הפסיכיאטריות יחד", אומרת פרופ' לצר, "יש לקחת את הפרעות האכילה ברצינות רבה ולהגיע לטיפול מיידי ובמהירות אפשרית. ככל שמטפלים במחלה מהר יותר, כך עולים הסיכויים להחלמה. עם זאת, יש לציין שגם במקרים הקשים ביותר ניתן לטפל ורבים מהמטופלים במצבים הקשים והממושכים יכולים לצאת מהמצב, לתפקד ולחיות חיים מלאים באיכות חיים טובה. יש מקום לאופטימיות".
אנורקסיה גורמת לשינויים גופניים ובהם, כאמור, ירידה במשקל עד כדי בלט עצמות, חולשה, עייפות, סחרחורת, כאבי שיניים ונשירת שיער, אי-סבילות לקור.
להפרעות אכילה יש בדרך כלל סימנים מקדימים, שזיהוי שלהם עשוי למנוע הידרדרות. בין הסימנים ההתנהגותיים להפרעת אכילה: לבוש במידות גדולות מאוד, לכאורה כדי להסתיר את הירידה במשקל ואת העצמות הבולטות. הסובלים מאנורקסיה לרוב עשויים ללבוש גם בימים חמים שתי שכבות של בגדים, שיהיו גדולים ממידותיהם.
האם הקאות הן סממן של אנורקסיה? ד"ר אורן טנא מאיכילוב משיב: "חשוב לדעת שהקאות אינן מאפיין אך ורק של בולימיה. קיים תת-סוג של אנורקסיה שבה הדרך לרדת במשקל היא בהקאות תכופות ולא (רק) בצום או בספורט מופרז. ההבדל הוא שמטופלים הלוקים בבולימיה הם במשקל גוף תקין, ולא בתת-משקל כחולי אנורקסיה, ורבים מהם משתמשים בהקאות כדרך לשמר את משקלם, ולא בהכרח לרדת בו. אבל חשוב לדעת – 'משחק' בהפרעות אכילה יכול להידרדר במהירות במסלול של אובדן שליטה, ובולימיה יכולה להפוך לאנורקסיה ולהיפך"
מה הטיפול? ד"ר אורן טנא מאיכילוב מסביר כי הטיפול בהפרעות אכילה תמיד משולב: רב-מקצועי ורב-צוותי. "אין תרופה אחת לאנורקסיה. יש מאבק עיקש נגד מחלה עיקשת. לעיתים ניתן לסייע עם תרופות ממשפחת ה-ssri (נגד דיכאון) דוגמת פרוזאק, כדי להפחית מעט מהרכיב האובססיבי של ההפרעה. לעיתים נעזרים בתרופות אחרות לתסמינים נלווים אחרים כמו דיכאון או חרדה, אבל עיקר הטיפול הוא השיחות, הליווי התזונתי והתמיכה מסביב".
במקרים קשים נדרש אשפוז של החולה, עד כדי האכלה באמצעות זונדה (צינור המוחדר מהאף ישירות לקיבה) או על-ידי מתן מזון דרך הווריד במקרים קשים עוד יותר. החולות המאושפזות נדרשות לבדיקות דם, שקילה תקופתית, שיחות פסיכותרפיות ולעיתים גם תרופות פסיכיאטריות. לאחר שחרור מאשפוז ממושך, נזקקים החולים לשיקום במסגרת מגורים משותפים בבית שיקומי למשך כשנה וחצי, בנוכחות אנשי צוות תוך כדי קבלת טיפול מקצועי. אלא שהביקורת העלתה כי חסרות בישראל מסגרות שיקומיות כאלה לחולים כרוניים.
ד"ר טנא הוא מנהל המכון הפסיכיאטרי באיכילוב ומייסד מכון מנטליקס בו תוכלו למצוא פסיכיאטר פרטי, פסיכיאטר ילדים לצד מגוון מטפלים מומחים בכל תחומי רפואת הנפש.
