מתי שימוש בחומר הופך לשימוש לרעה? מתי זו כבר התמכרות שמחייבת טיפול? למה זה קורה ואיך מאבחנים?
פסיכיאטרית פרטית מומחית בהתמכרויות מסבירה על הגורמים ואבחון התמכרות לסמים, וכן על שלבי הטיפול ושיטות הטיפול המומלצות.
התמכרות לסמים: מחלה כרונית מורכבת חוצת מעמדות ואורחות חיים
התמכרות לסמים אינה מצב חולף, ואינה חולשה. היא מחלה, ועוד מחלה כרונית. אבל חשוב לדעת – ניתן לטפל בה!
הסיבות למחלת ההתמכרות מגוונות – וכוללות גורמים ביולוגיים/תורשתיים, לצד גורמים סביבתיים. כך, התמכרות נוגעת למעשה באספקטים פסיכולוגיים, רוחניים, קוגניטיביים ופיזיולוגיים. היא משתלטת על חיי האדם, שנכנס למעגל של שימוש בחומר בלי יכולת להפסיק, למרות ההשפעות המזיקות וההשלכות הפוגעניות. ההתמכרות הופכת להיות התנהגות אוטומטית שגורמת סבל רב למכור, אך גם לבני משפחתו ולסביבתו.
חומרים פסיכו-אקטיביים או סמים משפיעים על הנפש ועל הגוף. הסמים השונים מפעילים את מרכז ההנאה במוח ויוצרים תחושת עונג ותגמול שאותה בני האדם מחפשים שוב ושוב. כך נוצר מעגל ההתמכרות. ההתמכרות איננה רק פיזית ותמיד קיים בה רכיב רגשי, שכן הסם לרוב ממלא צורך רגשי עמוק של האדם המכור.
התמכרות לסמים נפוצה כיום בקרב כל שכבות האוכלוסייה, והיא אינה מאפיינת מעמד חברתי ו/או אורח חיים מסוים.
גורמי התמכרות לסמים: מהגנים למשפחה ולחברה – מבט כולל
הגורמים להתמכרות הם שונים ומגוונים, בניהם ביולוגיים וגנטיים לצד גורמים פסיכולוגיים, משפחתיים, חברתיים ועוד.
- גורמים ביולוגיים – ישנם אנשים שרגישים יותר להשפעה של חומר מסוים ובעלי סיכון גבוה יותר להתמכר לחומרים מסוימים (לדוגמא ההשפעה של אותה כמות אלכוהול על שני אנשים היא שונה).
- גורמים נפשיים – אנשים הסובלים מקשיים נפשיים ורגשיים לעיתים בעלי סיכון מוגבר לסבול מהתמכרות. לדוגמא דיכאון, חרדה, הפרעות קשב וריכוז, פוסט טראומה ועוד. השימוש בחומרים מתחיל כ"ריפוי עצמי", אך במהרה נוצרת תלות: התחושות הטובות שהסם מעניק מקשות להשתחרר ממנו בהמשך.
- תורשה משפחתית וגנטיקה – המחקרים מראים כי להתמכרות גם סיבות גנטיות וניתן לזהות דפוס דומה בקרב בני משפחה שסובלים מהתמכרות.
- דינמיקה משפחתית – ניתן לזהות דפוס התנהגות מורכב בקרב משפחות שבהם יש מכורים: אלימות במשפחה, גבולות מטושטשים, חוסר תקשורת, היפוך תפקידים (הורה-ילד לדוגמא), היעדר תמיכה או הכחשה ועוד.
- תלות שיתופית – מדובר בהתארגנות של המשפחה סביב ההתמכרות באופן פתולוגי. המשפחה סובלת מההתמכרות אך מצד שני משמרת את המחלה. לדוגמא – הורים לילד מכור שנותנים לו כסף לרכישת סמים.
- סיבות פסיכולוגיות – להתמכרות סיבות פסיכולוגיות נפשיות ובין היתר, עבר אישי (טראומות), קונפליקטים פנימיים לא פתורים ועוד. השימוש בחומרים מסייע למכורים בוויסות רגשי והקטנת העומסים הרגשיים שהם מתקשים לעשות לבד.
- גורמים סביבתיים וחברתיים – הלגיטימיות של השימוש בחומרים, סמים, אלכוהול וגראס בקרב מדינות ואוכלוסיות משפיעה רבות על הסיכון להתמכרות. במדינות שבהם ישנה מתירנות גבוהה יותר, אחוזי השימוש גבוהים יותר. לחץ חברתי בקרב בני נוער גם משפיע רבות על עלייה בשימוש. גם הנגישות של האוכלוסייה לשימוש בסם משפיע על ההתמכרות. גם לדוגמא הנגישות לתרופות מרשם ומחירם הזול ועוד.
קיימות מספר קטגוריות עיקריות של סמים:
- סמי הזייה (הלוצינוגנים) – משפיעים על התפיסה החושית, גורמים להזיות ושינויים במודעות. דוגמאות: LSD, פטריות הזיה, קטמין.
- סמים מדכאים (דפרסנטים) – מאטים את פעילות מערכת העצבים המרכזית, מפחיתים חרדה ומשרים תחושת רוגע. דוגמאות: אלכוהול, בנזודיאזפינים (כגון וואליום), הרואין.
- סמי מרץ (סטימולנטים) – מגבירים את פעילות מערכת העצבים המרכזית, מעלים את רמת האנרגיה והעירנות. דוגמאות: קוקאין, אמפטמינים, ניקוטין.
- סמים נרקוטיים (אופיואידים) – גורמים לשיכוך כאבים חזק ותחושת אופוריה. דוגמאות: מורפין, פנטניל, אוקסיקודון.
איך סמים משפיעים על הגוף?
השפעת הסמים על הגוף משתנה בהתאם לסוג הסם ולתדירות השימוש. חלק מההשפעות כוללות:
- השפעה מוחית – שינוי בפעילות הכימית של המוח, פגיעה בזיכרון, ריכוז וקבלת החלטות.
- השפעה רגשית – שינויים במצב הרוח, דיכאון, חרדה או פסיכוזה.
- השפעה פיזית – עלייה או ירידה בלחץ הדם, בעיות נשימה, הפרעות בקצב הלב, פגיעה בכבד ובכליות.
- תלות פיזית – הגוף מתרגל לנוכחות החומר וזקוק לו כדי לתפקד באופן תקין.
תסמיני התמכרות לסמים: מתלות פיזית לנורות אזהרה התנהגותיות
שני תסמינים בולטים להתמכרות פיזיולוגית לסמים:
- תלות בחומר (או תסמונת גמילה) – תופעה שמאפיינת מכורים שהופכי תלויים בחומר, שכן בהיעדרו הם נכנסים למצב של "קריז", בשפת המכורים שכולל חרדה, בחילות, רעד, דופק מואץ ועוד.
- סבילות – צורך לעלות שוב ושוב בכמויות החומר הנצרך כדי להשיג את אותו אפקט.
נורות אזהרה שמחייבות לשקול פנייה לטיפול בהתמכרות:
- פגיעה בתפקוד – ירידה בריכוז עד לפיטורים וחוסר תעסוקה.
- פגיעה קשה בשינה – חוסר שינה או היפוך של יום ולילה.
- מצבי רוח משתנים, עצבנות, התפרצויות.
- היגיינה ירודה והזנחה.
- התנהגויות קיצוניות כמו פיזור כספים בלתי נשלט, הוצאות גבוהות במיוחד ללא בקרה.
- הכחשה ביחס לצריכה.
- הסתבכות עם החוק – נהיגה תחת השפעת החומר ועוד.
- דיכאון ומצב רוח ירוד.
- חרדות והתקפי חרדה.
- תיאבון – חוסר תיאבון או תיאבון מוגבר.
כיצד מאבחנים התמכרות לסמים?
האבחון נעשה בשיחה עם המכור ועם סביבתו, להשלמת המידע, שכן פעמים רבות המכור מסתיר חלק מהמידע או מתבייש בו. לא ניתן לכפות על אדם לעבור אבחון או לפנות לגמילה, אך כדאי לעודדו לעשות זאת, שכן התמכרות היא ברת טיפול. ניתן גם לערוך אבחון עצמי, כדי לענות לעצמנו על השאלה אם שימוש בחומר מסוים "זלג" לרמה של התמכרות. תשובה חיובית באחת מארבע השאלות הנ"ל עלולה להצביע על כך:
- האם אי פעם ניסיתם לקצץ את כמות הסם שאתם צורכים?
- האם אי פעם התרגזתם כשאחרים העירו לכם על השימוש בחומר?
- האם אי פעם חשתם גועל או בושה לנוכח ממדי השימוש שלכם בחומר?
- האם אי פעם צרכתם את החומר בבוקר כדי להשיג השפעה מיטיבה או למנוע תסמיני גמילה?
אם עניתם בחיוב על אחת השאלות, וככלל, אם אתם חוששים ששימוש בחומר מסוים גלש להתמכרות – אל תישארו עם זה לבד, פנו לעזרה. במכון מנטליקס מיטב אנשי המקצוע יסייעו לכם להתמודד עם התמכרות.
איך לזהות אם מישהו שאני מכיר סובל מהתמכרות לסמים?
זיהוי התמכרות אפשרי על ידי תשומת לב לסימנים הבאים:
- שינוי בהתנהגות – הסתגרות, חוסר עניין בעבודה או לימודים, ירידה בתפקוד היום-יומי.
- תסמינים פיזיים – שינויים דרמטיים במשקל, עיניים אדומות, רעד בידיים, דיבור מבולבל.
- תלות בחומר – צורך בכמויות גדולות יותר להשגת אותה השפעה.
- מצבי רוח קיצוניים – התפרצויות כעס, דיכאון או חרדה.
- פגיעה במערכות יחסים – ריחוק מחברים ומשפחה, בעיות בזוגיות.
- התנהגויות סיכון – נהיגה תחת השפעת סמים, פעילות פלילית, חובות כלכליים גבוהים.
טיפול בהתמכרויות לסמים.
הבסיס לטיפול לפני כל צעד – הוא רצון של המכור להפסיק את השימוש ולהיגמל. לעתים החלטה זו מתקבלת בלחץ של בני משפחה או חברים, אך ההחלטה הסופית חייבת להיות של המכור, ושלו בלבד.
הדרך להחלמה: שני השלבים הקריטיים בטיפול בהתמכרויות לסמים
טיפול במכורים לסמים מתחלק לשני חלקים:
השלב הראשון – הוא שלב הגמילה הפיזיולוגית בו המכור מסתגל גם פיזית להפסקת השימוש, מתבצע לרוב בליווי רפואי.
- שלב זה יכול להתבצע במסגרת אשפוזית סגורה ו/או במסגרת פתוחה (טיפול אמבולטורי). טיפול במסגרת סגורה מומלץ למכורים שחייבים פיקוח רפואי וסוציאלי צמוד ואין מערכת תמיכה משפחתית או רפואית שיכולה לאפשר מענה ביתי מתאים.
- הניתוק ממסגרות החיים הוא מורכב ומצריך הסתגלות למסגרת מגורים חדשה אך מצד שני מאפשר להתמקד רק בטיפול. הטיפול במסגרת פתוחה הוא גמיש יותר ומותאם למטופל ולמשפחתו ולעיתים גם למסגרת עבודתו.
- מסגרת אמבולטורית מאפשרת לתת מענה במקביל לכל תחומי החיים של האדם (גופני, רגשי, משפחתי, תעסוקתי ועוד) ולשלב את הליך הגמילה בתוך חייו של האדם ומשפחתו. גם המשפחה והדמויות הקרובות למכור עוברות כאן שינוי משמעותי במקביל.
השלב השני (במקביל או לאחריו) – הוא טיפול בהתמכרות הפסיכולוגית כתוצאה מהשימוש בחומר – זיהוי דפוסי ההתמכרות, טיפול רגשי והתמודדות עם הגורמים הבסיסיים להתמכרות. מרבית המכורים יאמרו ששלב הגמילה הפיזיולוגית הוא השלב הקל מבין שני שלבי הגמילה.
- טיפול בהתמכרות הפסיכולוגית – כמעט תמיד מהווה ההתמכרות תשובה לקושי רגשי של המכור, והוויתור על החומר כמוהו כוויתור על אותה תשובה. לכן הטיפול ברכיב הפסיכולוגי של ההתמכרות קריטי להצלחת התהליך.
- הטיפול מלווה בתמיכה רגשית שונה בין אדם לאדם. חלק מההליך הטיפולי כולל עבודה על מאפייני ההתמכרות (דפוסי ומנגנוני החשיבה). המטרה היא להחזיר לאדם את איכות חייו ואת השליטה על חייו, וללמדו לווסת את רגשותיו ללא חומרים מבחוץ.
- שלב זה יכלול לרוב גם ליווי משפחתי – עזרה למשפחה להבין את ההתמכרות ולתמוך בתהליך ההחלמה.
- שיקום חברתי ותעסוקתי – שילוב מחדש בקהילה, בניית מיומנויות חיים ושיקום מערכות יחסים.
הטיפול משלב טכניקות מזרמים ושיטות טיפול מגוונות – ביניהן:
- טיפול משפחתי מערכתי – ההתמכרות היא מחלה בעלת מאפיינים משפחתיים ולכן גם המשפחה צריכה לעבור שינוי (בן/בת הזוג, ההורים ועוד) במטרה לייצר גבולות נכונים, נפרדות ודינמיקה ותקשורת משפחתית בריאה יותר.
- טיפול באמצעות הגישה המוטיבציונית – בשיטה זו המטרה היא לייצר מוטיבציה לשינוי בקרב מכור, כי כאשר הרצון בשינוי בא מהאדם עצמו, הסיכויים להצלחה מאוד עולים.
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – המטרה היא לשנות דפוסי חשיבה ודפוסי התנהגות אשר מעוותים את תפיסת המציאות של האדם, לזהות מצבי סיכון ועוד.
- שיטות לטיפול בטראומה– PE, EMDR הטראומה לעיתים היא חלק מחייו של המכור והמטרה היא לסייע בהבראה ועיבוד הטראומה.
- טיפול דינאמי – עבודה רגשית עמוקה, על קשרים והתקשרויות, קונפליקטים פנימיים ועוד.
- ליווי שיקומי – נועד לסייע למכור לשקם את מסגרות התפקוד שלו – המשפחתי, התעסוקתי והחברתי.
איך לומדים לחיות עם מחלת ההתמכרות?
- פיתוח אסטרטגיות לוויסות רגשי ללא חומרים ממכרים.
- זיהוי מצבי סיכון להישנות ומניעת מעידות.
- תמיכה רגשית וליווי מקצועי רציף.
- עבודה על שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה.
המטרה הטיפולית היא לסייע לאדם להחזיר את השליטה לחייו. לצד העבודה הרגשית יש גם עבודה קוגניטיבית ואף הקניית הרגלים יום יומיים עם מקסימום שליטה ומינימום כאב רגשי ו/או נפשי. וכן התמודדות עם הרגשות האמיתיים שעולים כמו חרדה, צער, אשמה וכאב, לצד דיכאון וייאוש.
חשוב להבין שגם אם המכור עבר גמילה מוצלחת, הוא לא נרפא ממחלתו, אלא נהנה מהפוגה ממנה. יש לעשות הכול, כדי שהפוגה זו תימשך. מניעת מעידה היא חלק ממטרות הטיפול, והמטפל הרגשי מסייע לאתר את מצבי הסיכון והגורמים שעלולים להחזיר את האדם לשימוש (לדוגמא מפגש עם חבר מהעבר, סיטואציות חברתיות או בילויים ועוד). הטיפול הרגשי מתבצע ללא שיפוטיות, אלא תוך למידה משותפת איך להתגבר על מכשולים, על מנת למנוע חזרה לשימוש בחומר.
חוששים ששימוש שלכם או של מישהו בסביבתכם גלש להתמכרות? אל תישארו עם זה לבד, פנו לעזרה או הפנו את יקירכם לקבלת עזרה. במכון מנטליקס מיטב אנשי המקצוע יסייעו לכם להתמודד עם התמכרות.
ד"ר אביבה וולף היא מנהלת מחלקה לתחלואה כפולה במרכז הרפואי לב השרון, מזכ"לית החברה הישראלית לרפואה וטיפול בהתמכרויות אילסם ורופאה בכירה במכון מנטליקס