חוות דעת מפסיכיאטר אזרחי לצבא
מתי פונים, למי ולמה? כל מה שרציתם לשאול פסיכיאטר פרטי על חוות דעת לצה"ל.
השירות בצה"ל מהווה גורם דחק משמעותי לצעירים רבים, גם בזמנים של רגיעה. הצורך להתנתק מהבית בגיל 18, לעבור למסגרת נוקשה בה צריך לקבל סמכות ללא שאלות, לישון מחוץ לבית, לאכול מחוץ לבית, להסתגל למסגרת חברתית חדשה – כל אלה משימות שעלולות להיות מציפות מאוד עבור צעירים רבים.
צה"ל מתקדם מאוד בהבנה של מגבלות אלה, ומספק לחיילים התאמות או "הגנות" בשפה צבאית, בניסיון לאפשר להם להיקלט במסגרת שתתאים עבורם. ההגנות כוללות לרוב אחד משני רכיבים – התאמת פרופיל נפשי שנערכת לרוב בידי פסיכיאטר צבאי, או התאמת הקלות בתנאי שירות (ת"ש) שלרוב נערכת בידי קב"ן (שהוא פסיכולוג או עובד-סוציאלי קליני). נכון, שסימול נפשי יכול לחסום בפני החייל או החיילת אפשרויות מסוימות, אך הוא בעיקר מגן עליהם מפני הצבתם ביחידה או תפקיד שעלול לערער את מצבם הנפשי.
קב"ן או פסיכיאטר אזרחי ?
מתי נכון לפנות לגורמי בריאות הנפש בצה"ל ולבקש התאמות? האם פונים ישירות לקב"ן או קודם לפסיכיאטר פרטי או פסיכולוג אזרחי? אין עצה אחת בהקשר זה שנכונה לכולם. חשוב להבין, שאף שהשירות עצמו, ובוודאי תחילתו, מהווה תקופה קשה לרבים, הרי שרוב הצעירים יצלחו תקופה זו, גם אם יהיה להם קושי לעשות זאת, וימשיכו לשירות מוצלח ומלא משמעות. ברור גם, שיש חשיבות עצומה לאפשר לילדים שלנו להתמודד עם קשיים, להסתגל לשינויים – ולהתאים עצמם למסגרות. החיים לאחר הצבא ממשיכים להציב דרישות בפני כולנו – ובהחלט ניתן להתייחס לצבא כאל אימון בדרך ל"חיים האמיתיים".
מתי לפנות לפסיכיאטר אזרחי עבור חוות דעת פסיכיאטרית לצבא ?
מתי בכל זאת נכון לשקול פניה לעזרה מקצועית? בשני מצבים עיקריים:
- צעירים שכבר מטופלים בשל בעיה נפשית: לא נכון להסתיר בעיה נפשית מפני הצבא, שכן היא עלולה להחמיר בדחק שמזמן תחילת השירות. לדוגמה צעירים המטופלים בשל הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), עלולים להיתקל בקושי ממשי בטירונות. נכון, שכמעט תמיד נכון שייחשפו לדברים מהם הם חוששים, אך חשוב שחשיפה לגורם הסטרס תהיה הדרגתית, ולא מציפה – והחוויה הצבאית לא תמיד יכולה להבטיח זאת. במקרים אלה, לרוב ניתן לפנות למטפל/ת שמכיר את הצעיר/ה ולבקש מכתב עדכני על מצבו/ה, עמו הם יכולים לבקש בדיקת קב"ן והתאמת הגנות
- צעירים שמפתחים תסמינים נפשיים לקראת השירות: גם צעירים ללא רקע פסיכיאטרי או פסיכולוגי לעתים מפתחים לקראת השירות תסמינים נפשיים משמעותיים דוגמת התקפי חרדה, מועקה מתמדת, דכדוך, תסמיני דיכאון, אובדן הנאה בפעילויות, קשיי שינה ושינויים בתיאבון. במקרים קיצוניים, אף ייתכן שצעירים במשבר ידווחו על חשיבה או כוונה אובדנית. כאשר תסמינים אלה מתמשכים ומתעצמים ככל שהשירות קרב, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע כדי לבחון את כשירותו של הצעיר או הצעירה לשירות צבאי. נכון שניתן לפנות לצבא ללא פניה קודמת לגורם אזרחי, אך פעמים רבות מסייע למועמד לשירות ביטחון (מלש"ב) ולמשפחתו לברר את הקשיים וההעדפות בידי מומחה עצמאי בלתי תלוי, שיכול לספק המלצה כתובה עבור הצבא. במקרה זה בדרך כלל נערכת פניה לפסיכיאטר, שמקיים פגישת אבחון עם הצעיר שבמצוקה, קובע את האבחנה הסבירה ואת רמת המסוכנות, מעריך את יכולתו של המלש"ב לשרת ואת הצורך בהגנות – וכותב חוות דעת ברוח זו שמועברת לידי המלש"ב. בשלב הבא יכול המלש"ב להעביר את חוות הדעת שקיבל לידי גורמי בריאות הנפש בצה"ל, ולבקש להיפגש עם קב"ן כדי לשקול התאמת הגנות מתאימות (ובמקרים מסוימים – אף שחרור כולל משירות).
בכל מקרה של ספק, תמיד נכון וכדאי להתייעץ, ולא להישאר עם מצוקה לבד. במנטליקס קיימים צוות מומחים המכירים היטב את הממשק עם גורמי בריאות הנפש בצבא, שיוכלו לסייע לכם בכל התלבטות.
